ממתיקים מלאכותיים בהנקה: אסור או מותר?

מידע שמצטבר בשנים האחרונות שופך אור על מעבר ממתיקים מלאכותיים בחלב האם ועל ההשפעה האפשרית שלהם על תינוקות. וזה לא כל כך משמח.

ממתיקים מלאכותיים נחשבים כתחליף שיעזור לנו לקצץ קלוריות אבל עדיין להרגיש את הטעם המתוק וכל זה, בלי שתהיה השפעה על רמת הסוכר שלנו. באותה נשימה, הם שנויים במחלוקת, כיוון שחלק גדול מהם מיוצר באופן מלאכותי ואינו מזון טבעי שהגוף מכיר וגם כי מחקרים על בעלי חיים הראו בחלק מהמקרים תוצאות לא רצויות. עם זאת, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) מגדיר שורה של ממתיקים במלאכותיים כבטוחים לצריכה. בואו נראה מה ידוע היום לגבי כל ממתיק בהנקה.

אצסולפאם K

איפה הוא נמצא? בעיקר במשקאות דיאטטיים ובמעדני חלב דיאטטיים
מה רמת המתיקות שלו? פי 200 יותר מתוק מסוכר רגיל (סוכרוז)
האם נספג במלואו? כן
האם מגיע לחלב? כן. במחקר בו 20 נשים מילאו שאלון לגבי צריכת הממתיקים שלהן ותרמו דגימות חלב, הריכוזים היו 0.01-2.22 מיליגרם לליטר. ריכוז זה שווה ערך לרמת מתיקות של בערך 0.4 גרם סוכר מעבר למתיקות שכבר יש בחלב.
תוך כמה זמן מגיע לחלב? במחקר אחר בו נתנו למיניקות לשתות דייאט קולה שמכיל 41 מ”ג אצסולפאם K, הממתיק הופיע לראשונה תוך שעתיים והשיא – תוך 4 שעות.
האם אפשר לצרוך אותו בהנקה? ראו במסקנות הכלליות בתחתית העמוד.

אספרטיים

איפה הוא נמצא? בעיקר במשקאות דיאטטיים, ובמעדני חלב דיאטטיים
מה רמת המתיקות שלו? פי 150-200 יותר מתוק מסוכר רגיל
האם נספג במלואו? כן
האם מגיע לחלב? לא. אספרטיים מורכב משתי חומצות אמינו, אבני הבנין של חלבונים, ולכן הוא מתפרק במערכת העיכול לשתי חומצות האמינו אספרטט ופניל-אלנין. לא איתרו אותו בדם או בחלב.
תוך כמה זמן מגיע לחלב? לא מגיע לחלב. כן התעורר החשש שצריכה של אספרטיים תגביר את כמות הפניל אלנין בחלב, ותסכן תינוקות שסובלים מהמחלה התורשתית פניל-קטונוריה, בה אסור לצרוך כמות עודפת של החומצה האמינית הזאת. במחקר בו נתנו לשש נשים מיניקות כמות גדולה של אספרטיים נצפתה עלייה ברמות פניל אלנין אבל ברמה מועטה בלבד לעומת הרמה בה היא נמצאת באופן טבעי בחלב, כך שהמסקנה היתה שאין סיכון לתינוקות יונקים עם פניל קטונוריה.
האם אפשר לצרוך אותו בהנקה? כן. העניין הוא, שנמצא במזונות עם ממתיקים נוספים ולא לבד.

סכרין

איפה הוא נמצא? בממתיק “מתוק וקל” “כמו סוכר” ועוד
מה רמת המתיקות שלו? פי 200-700 יותר מתוק מסוכר רגיל
האם נספג במלואו? כמעט. 85-95% מהסכרין שצורכים נספג. החלק שלא נספג עובר דרך מערכת העיכול ויוצא בצואה.
האם מגיע לחלב? כן. במחקר בו בדקו את דגימות החלב של אותן 20 נשים שמילאו שאלון ריכוז הסכרין בחלב היה 0.01-1.42 מיליגרם לליטר. ריכוז זה שווה ערך למתיקות של כמעט עוד 1 גרם סוכר מעבר למתיקות שיש בחלב.
תוך כמה זמן מגיע לחלב? במחקר בו 6 מיניקות קיבלו כ-360 מ”ל משקה ממותק בסכרין כל 6 שעות במשך 9 פעמים, שיא הסכרין היה שעתיים לאחר השתייה.
האם כדאי לצרוך אותו בהנקה? ראו במסקנות הכלליות בתחתית העמוד.

סוכרלוז

איפה הוא נמצא? בממתיקים “סוכרלייט” ו-“סוכר דייאט”, במוצרים דיאטטיים שונים.
מה רמת המתיקות שלו? פי 400-800 יותר מסוכר רגיל.
האם נספג במלואו? רק 15% מהסוכרלוז נספג. החלק שלא נספג עובר דרך מערכת העיכול ויוצא בצואה.
האם מגיע לחלב? כן. במחקר בו קיבלו מיניקות כ-360 מ”ל משקה ממותק ב-68 מ”ג סוכרלוז (מתיקות שווה ל-10 כפיות סוכר), איתרו סוכרלוז בחלב של 21% מהנשים.
תוך כמה זמן מגיע לחלב? באותו מחקר, סוכרלוז הופיע לראשונה בחלב אחרי שעתיים עם שיא הכמות אחרי 6 שעות מהצריכה. אחר כך הפסיקו למדוד, וייתכן שהריכוז המשיך לעלות.
האם כדאי לצרוך אותו בהנקה? ראו במסקנות בתחתית העמוד

סטיביה

איפה הוא נמצא? כממתיק, במשקאות ובמוצרי דייאט שונים אבל לא רק. מכיוון שמדובר בחומר מן הצומח שאינו “מלאכותי”, יצרנים רבים מוסיפים אותו למוצרים שלהם כדי להפחית את כמות הסוכר ולטעון שאין במוצר ממתיקים מלאכותיים. כך, למשל, הוסיפו סטיביה לשוקו. סטיביה הוא ממתיק חדש יחסית בשוק. למעשה מדובר בחומרים שמופקים מצמח הסטיביה – תערובת של חומרים שנקראים סטביול גליקוזידים. רק חומרים מבודדים מצמח זה (כמו למשל רבודיוזיד סטביול A) אושרו על ידי ה-FDA לשימוש במזון.
מה רמת המתיקות שלו? החומרים הללו מתוקים פי 200-400 מסוכר רגיל.
האם נספג במלואו? האם מגיע לחלב? הסטביול גליקוזידים מהסטיביה עוברים פירוק במעי הגס וסטביול נספג לדם, עובר תהליך נוסף ומופרש בשתן.
תוך כמה זמן מגיע לחלב? אין מידע, נכון לשנת 2019, על הפרשת סטביול או הנגזרות שלו בחלב אם. האם כדאי לצרוך אותו בהנקה? אין מידע על בטיחות הממתיק בקרב מיניקות ותינוקות.

סוכרים אלכוהוליים (פוליאולים)

כאן מדובר בחומרים שאינם מלאכותיים ושיש להם ערך קלורי. מדובר במניטול, סורביטול, קסיליטול, איזומאלט, לקטיטול ומלטיטול. יש להם אותה מתיקות כמו סוכר רגיל, או קצת פחות, ולכן משתמשים בהם בכמויות גדולות יותר מהממתיקים שהזכרתי קודם.
איפה הם נמצאים? בעיקר במסטיקים ובעוגיות ועוגות ללא סוכר
האם נספגים במלואם? לא, מה שלא נספג מגיע למעי הגס ומפורק שם על ידי החיידקים. לכן צריכה מוגברת שלהם יכולה לגרום לאי נוחות במערכת העיכול – גזים ושלשולים.
תוך כמה זמן מגיעים לחלב? אין מחקרים על נוכחותם בחלב אם, פרט למניטול וסורביטול שנמצאו בחלב אם, אבל יכלו גם להגיע מהמזון, כיוון שהם נמצאים בפירות ובירקות באופן טבעי.
האם כדאי לצרוך אותם בהנקה? עקרונית, אין מניעה. עם זאת, בשנים האחרונות הועלה החשש שהחומרים האלה, כשמגיעים לתינוק דרך החלב, עלולים לגרום לקוליק. זה עדיין לא הוכח, ובאופן כללי לא נמצא קשר בין תזונה לבין קוליק ברוב המכריע של המקרים אבל אם האם המיניקה מרגישה שהורדת החומרים האלה עוזרת, כמובן שלא כדאי להשתמש בהם.
הכוכב החדש בקבוצה הזאת נקרא אריתריתול, שיש לו שני יתרונות – הוא מספק הרבה פחות קלוריות מסוכר (0.2 קלוריות לגרם) ובצריכה סבירה לא גורם לסימפטומים כמו הפוליאולים האחרים. מוסיפים אותו יותר ויותר למוצרים דיאטטיים וכתחליף לסוכר, וגם בממתיק “חצי סוכר” שמכיל 50% ארתריתול ו-50% פרוקטוז.

אז האם כדאי להימנע מממתיקים מלאכותיים בהנקה?

מחקרים מראים שאמנם רמות הממתיקים שמגיעות לחלב האם הן מתחת לרמות הסף שאינו מומלץ, אבל קיימים החששות הבאים:
1. הממתיקים מגבירים את המתיקות של החלב ובכך עלולים להרגיל את התינוקות לטעם מתוק. החשש הוא שתינוקות יצרכו כמות מוגברת של סוכר בשלב מאוחר יותר בחיים ובכך יגבר הסיכון שלהם להשמנה.
2. מחקרים על בעלי חיים מצאו שממתיקים מלאכותיים מעוררים הפרשת חומרים שמשפיעים על בקרת רמת הסוכר בדם ולכן קיים חשש להתפתחות של בעיות מטבוליות או השמנה בעתיד. שוב, כל זאת רק על סמך מחקרים על בעלי חיים.
3. חשש מפגיעה במיקרוביום (חיידקי המעי וכל שאר המיקרו אורגניזמים שחיים בו): ראינו שרוב הממתיקים לא נספגים במלואם לדם אלא מגיעים למעי הגס, שם הם יכולים להשפיע בדרכים לא ידועות על המיקרוביום. במחקרים על עכברים שפורסם השנה מצאו שינויים באוכלוסיות ספציפיות של חיידקים אצל גורים של עכברות שקיבלו סוכרלוז ואצסולפאם K במינונים שווי ערך לאלה שמקבלים בני אדם. שינויים כאלה אצל בני אדם נמצאו קשורים במחלות מטבוליות ובהשמנה.

בשורה התחתונה

למען הזהירות, כדאי להגביל צריכה של ממתיקים מלאכותיים בהנקה, כיוון שעדיין אין לנו מספיק מידע לגבי תוצאות קצרות טווח וארוכות טווח של חשיפה בינקות. אנחנו ממילא נחשפות לממתיקים מלאכותיים גם בלי לצרוך אותם באופן מכוון כי הם נמצאים בתוספי תזונה, בחלק ממשחות השיניים וגם ייתכן שיצרני מזון יוסיפו מהם יותר ויותר למוצרים כדי להימנע מהסימון האדום שייכנס לתוקף בינואר 2020. אספרטיים עשוי להיות הממתיק המועדף למיניקות כיוון שלא נמצא בחלב האם. כמו שכבר ציינתי, אספרטיים מגיע בדרך כלל עם אצסולפאם K ולא לבד. יחד עם זאת, בדרך כלל הממתיקים מגיעים אלינו ממזונות אולטרה מעובדים שלא תורמים לנו רכיבי תזונה או בריאות באופן כללי. חשוב כמובן לציין שגם אם אישה צורכת ממתיקים בהנקה, עדיין החלב שלה עדיף על פני תמ”ל.

רוצה לדעת עוד על אסור ומותר בהנקה? מוזמנת להדרכה הדיגיטלית שלי “תזונה טובה בהנקה”.

מקורות:

Anderson PO. How sweet it is: sweeteners in breast milk. Breastfeeding Medicine 2019;14:14-16.

Sylvetsky et al. NonNutritive sweeteners in breast milk. J Toxicol Environ Health 2015;78:1029-1032.

Oliver Van Stichelen S et al. Maternal exposure to non-nutritive sweeteners impacs progeny’s metabolism and microbiome. Front Microbiol 20 June 2019.

Archibald AJ et al. Early-Life Exposure to Non-Nutritive Sweeteners and the Developmental Origins of Childhood Obesity: Global Evidence from Human and Rodent Studies. Nutrients 2018;10:194.