מה מכיל חלב אם?

חלב אם הוא רקמה חיה שכוללת מספר עצום של רכיבים ביולוגיים שונים חוץ מרכיבי תזונה. בפוסט הזה תוכלי לקרוא על כולם ולהבין לעומק את הייחודיות של חלב האם.

רוצה להאזין במקום לקרוא? מוזמנת ללחוץ כאן:

חלב אם – רקמה חיה

חלב אם נוצר מהדם שלנו וכמו שהדם הוא רקמה חיה שמכילה תאים, רכיבים של מערכת החיסון, רכיבי תזונה ועוד, כך גם החלב. חלב האם התפתח במהלך האבולוציה הארוכה שעברו היונקים בכלל והאנושות בפרט. יש לו הרכב שמותאם לתינוק אנושי והוא שונה מזה של חלב של יונקים אחרים. כמובן, כל מין של יונקים מייצר חלב שמותאם לו.

מה יש בחלב האם

חלב אם כולל מספר עצום של רכיבים שונים, הן רכיבי תזונה (פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים) והן רכיבים שאינם תזונתיים, אבל יש להם תפקידים חשובים בהתפתחות התינוק ובשמירה על הבריאות שלו – כמו למשל נוגדנים ותאים של מערכת החיסון.

בואו נעבור על הרכיבים השונים ונראה את הייחודיות שלהם בחלב האם.

מים

חלב האם מכיל כ-85% מים. מה שמיוחד הוא שריכוז המומסים בו זהה לריכוז המומסים בדם ולכן הוא מספק את צרכי הנוזלים של תינוקות בריאים גם במזג אוויר חם. תינוקות בהנקה מלאה או כמעט בלעדית יזדקקו לתוספת מים רק במקרים יוצאי דופן כמו מחלה בה יש איבוד ניכר של מים כמו שלשולים או חום גבוה. באופן כללי, תינוקות יונקים בריאים זקוקים לתוספת מים רק כשהם מתחילים לקבל שלוש ארוחות מוצקים ביום.

פחמימות

פחמימות הן הרכיב שהכמות שלו בחלב האם היא הגדולה ביותר. הפחמימות כוללות  את סוכר החלב, הלקטוז, שכמותו בחלב היא 7 גרם ל-100 מ”ל, סוכרים נוספים שמשמשים כאבני בנין לדנ”א ועוד סוגים של סוכרים שקשורים לחלבון או סוכרים שקשורים לשומן ויש להם תפקידים שונים וגולת הכותרת – HMO – human milk oligosaccharides, קבוצת פחמימות שהיא הרכיב השלישי בכמותו בחלב, עד גרם וחצי לכל 100 מ”ל חלב, וזה סוג של פחמימה שהתינוק לא מסוגל לעכל.

רגע, מה?
למה שהחלב יכיל פחמימות שהתינוק לא מסוגל לעכל?

בעבר באמת לא הבינו למה שהגוף של האם ישקיע משאבים בייצור HMO אם הם לא אמורים להזין את התינוק. התשובה התבררה רק לפני כמה שנים: זה לא אוכל לתינוק, זה אוכל לחיידקים טובים. החיידקים במעיים של התינוק יודעים לפרק את הסוכרים האלה, זאת התזונה שלהם. במיוחד של חיידק מסוים שהנוכחות שלו במעיים הכי חשובה לשמירה על בריאות תקינה של התינוק, ביפידוס אינפנטיס לונגום. החיידק הזה מפרק את ה-HMO ומשחרר חומצות שומן שמזינות את תאי המעי הגס, הפעילות של החיידק הזה מעודדת את תאי המעי לייצר חלבונים שתורמים לשלמות המעי ומולקולות נוגדות דלקת. אגב, כל הטוב הזה קורה רק כשהחיידק הזה מקבל את ה-HMO האלה. אם נותנים לו רק לקטוז הוא שורד, אבל לא משתתף בתגובה עם תאי המעי של התינוק. HMO גם דומים במבנה שלהם לחומרים בגוף אליהם נצמדים חיידקים מחוללי מחלות, כלומר – יש פה הגנה מפני מחלות. ה-HMO הם פתיון לחיידקים, שנצמדים אליהם במקום לתאים ובכך נמנעת מחלה. זו סיבה נוספת מדוע לתינוקות יונקים יש שכיחות נמוכה יותר של זיהומים במעיים.
בחלב אם יש כ-200 סוגים שונים של HMO וזה פי 5 יותר סוגים מאשר בחלב פרה. בשנים האחרונות הוסיפו HMO לתמ”ל, כמה סוגים? הרבה פחות מ-200. למיטב ידיעתי, סוג אחד או שניים, תלוי במותג.

עוד על HMO תוכלי לקרוא בפוסט הזה.

שומנים

שומנים הם הרכיב השני בכמותו בחלב אם, 4 גרם ל-100 מ”ל, אבל מכיוון שגרם אחד של שומן מספק 9 קלוריות, שומנים הם מקור האנרגיה העיקרי בחלב האם. אישה שמיניקה הנקה בלעדית במשך חצי שנה מספקת לתינוק שלה כ-5.5 קילוגרם שומן דרך החלב. אני אגיד את זה שוב. השומנים בחלב האם נספגים טוב יותר מאשר השומנים שבתמ”ל והם לא רק מקור לאנרגיה אלא מספקים אבני בנין לקרומי התאים וחומר מוצא להרבה חומרים חיוניים נוספים. השומנים בחלב האם מסודרים בצורה של כדורים שמורכבים משלוש שכבות ובליבה שלהם יש טרי גליצרידים עם חומצות שומן רב בלתי רוויות ארוכות שרשרת מסוג אומגה-6 (חומצה אראכידונית) ואומגה-3 (DHA ו-EPA) שחיוניות להתפתחות המוח. כאן חשוב להדגיש: כמות השומן בחלב לא מושפעת מהתזונה של האם אבל סוג השומן מושפע בהחלט. לנשים שלא צורכות מספיק אומגה-3 מומלץ להתחיל לאכול 2 מנות דג בשבוע או ליטול תוסף שמכיל לפחות 200 מ”ג DHA.

מוזמנת לקרוא עוד על אומגה-3 בפוסט הזה.

חלבונים

תכולת החלבון בחלב עומדת על טווח של פחות מגרם אחד ולא יותר משני גרם ל-100 מ”ל ומהווה כ-5% מסך האנרגיה לתינוק. וזה בסדר גמור! תכולת החלבון בחלב נמוכה יחסית לזו שבחלב פרה או בחלב של יונקים אחרים, וזה הגיוני אם חושבים על כך שלמשל עגל או כלב גדלים מאוד מאוד מהר לעומת תינוקות שעולים במשקל לאט יותר.

בחלב אם יש 3 סוגים עיקריים של חלבונים: קזאין, whey ומוצין.
חלבוני הווי הם רוב החלבונים בחלב האם.
בקולוסטרום יש 90% חלבוני ווי ו-10% קזאינים
בחלב בוגר יש 60% חלבוני ווי ו-40% קזאינים.
אגב, בחלב פרה יש 20% חלבוני ווי ו-80% קזאינים.
חלבוני הווי קלים יותר לעיכול וחלבוני הקזאין פחות קלים לעיכול, כך שתכולת הקזאין הנמוכה בחלב האם מקלה על עיכול החלב.

והמוצינים? הם מגינים מפני מחוללי מחלות. למשל, הם קושרים את הוירוס רוטה וירוס הידוע לשימצה ומנטרלים אותו.

ויטמינים ומינרלים

החלב מכיל את כל הוויטמינים והמינרלים. בהקשר הזה חשוב לדעת שיש מינרלים שמושפעים יותר מהתזונה של האם כמו למשל יוד וסלניום ומינרלים שלא מושפעים כמו ברזל וסידן. גם בוויטמינים יש כאלה שמושפעים יותר וכאלה שפחות. בהקשר הזה, ויטמין B12 לא יהיה בכמות מספקת אם לאם יש מחסור, אבל תיקון המחסור בעזרת תוסף או זריקות פותר את הבעיה. אני מדברת על הנושא בהרחבה בהדרכה הדיגיטלית שלי “תזונה טובה בהנקה“.

ברזל – ברזל הוא מינרל חיוני לחיים. הוא חשוב ליצירת המוגלובין ולהתפתחות המוח (דיברתי על ברזל בפרק 7) ומה שמוזר הוא שכמות הברזל בחלב האם קטנה, אבל מצד שני, הברזל בחלב האם זמין מאוד לספיגה כיוון שהוא קשור לחלבון בשם לקטופרין. ברגע שהברזל קשור לחלבון לקטופרין, הוא מוגן מפני “חטיפה” שלו על ידי חיידקים, כך יש 0% ברזל חופשי בחלב. יש הרבה חיידקים מחוללי מחלות שמשגשגים על ברזל ואם אין להם ברזל זמין, הם לא יכולים להתפתח.

רכיבים ביואקטיביים

אלה הרכיבים הכי מרתקים בעיני.

רכיבים ביואקטיביים הם חומרים שאנחנו מקבלים מהמזון או מתוספי תזונה והם לא דרושים להישרדות בסיסית אבל אחראים לשינויים במצב הבריאותי.

יש כל כך הרבה סוגים של רכיבים ביואקטיביים בחלב! למשל אנזימים, נוגדנים, גורמי גדילה, הורמונים, חומרים שמשפיעים על ביטוי גנים כמו מיקרו RNA, ציטוקינים, כמוקינים, HMO שהזכרנו קודם, תאים חיים כמו תאי דם לבנים, תאי גזע ואפילו חיידקים חיים. כן כן. 

מה עושים הרכיבים האלה? הם עוזרים לעיכול ולספיגה של רכיבי תזונה, משפיעים על בקרת השובע, על התפתחות המוח וההתפתחות השכלית, מספקים הגנה חיסונית ישירה כמו קשירה של חיידקים ווירוסים מחוללי מחלות והגנה עקיפה כמו שראינו קודם עם הלקטופרין שקושר את הברזל וכך חיידקים לא יכולים להשתמש בו ולגדול.

בואו נסתכל על חלק קטן מהרכיבים האלה:

נוגדנים מסוג IgA

אלה נוגדנים שנמצאים ברקמות ריריות שפתוחות לעולם החיצון – רירית הפה והאף, מערכת הנשימה ומערכת העיכול. הנוגדנים האלה מהווים חומה נגד פלישה של מחוללי מחלות וזה חלק נוסף מהסיבה שתינוקות יונקים חולים פחות בזיהומים בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול. תינוק שלא יונק מייצר הרבה פחות מהנוגדנים האלה כי הציפייה הביולוגית של תינוק היא שיקבל אותם מהחלב. מערכת החיסון של תינוקות צריכה להתפתח ולהבשיל כדי לייצר כמות מספקת של הנוגדנים האלה ולא להיות תלויה באספקה מהחלב וזה קורה עם הזמן. במיליליטר אחד של קולוסטרום יש 12 מיליגרם של הנוגדנים האלה ובחלב בוגר הכמות היא מיליגרם אחד.

איך האמא יודעת איזה נוגדני IgA  לייצר? חיידקים ווירוסים שמגיעים לאם גורמים להפעלת תאים במערכת הלימפה של האם, התאים האלה נודדים לבלוטת החלב בשד ושם מיוצרים הנוגדנים. כך החלב מגן לא סתם מפני חיידקים ונגיפים אלא על כאלה שקיימים בסביבה של האם! ואחרי שהתינוק נולד, הוא מעביר אל השד באמצעות הרוק שלו חיידקים או וירוסים שהוא נדבק בהם והשד מייצר את הנוגדנים נגדם והתינוק מקבל אותם בחלב.

ליזוזים

זהו אנזים נגד חיידקים. הוא יכול לפרק חומרים בדופן התא של חיידקים וכך למנוע מהם להתפתח.

BSSL

ראשי תיבות של bile salt-stimulated lipase  אנזים שמקל על עיכול השומנים מחלב האם. כשהחלב מגיע למעיים שלהתינוק, מלחי מרה מפעילים את האנזים הזה ומסייעים לפרק את השומן.

קאפה קזאין

מונע גם הוא קשירה של מחוללי מחלות לריריות של הגוף ובכך מונע את הפלישה שלהם לגוף.

בטא קזאין

כנראה מסייע בספיגת סידן ואבץ

מוצין

כמו שהזכרתי קודם, גם הוא יכול לקשור חיידקים פתוגניים וכך לתרום להגנה מפני זיהומים.

HAMLET

לא זה של שייקספיר, ראשי תיבות של Human Alpha‐lactalbumin Made LEthal to Tumor cells כלומר, חלבון בחלב שיכול להשמיד תאים סרטניים. לחלבון הזה יש גם פעילות אנטי בקטריאלית נגד חיידקים שתוקפים את מערכת הנשימה ומחקרים מצאו שהוא יעיל כנגד 40 סוגים שונים של תאים סרטניים מבלי להרוג תאים בריאים. בשנים האחרונות חוקרים אותו כדי להפיק ממנו תרופות ונכון למחקר משנת 2021, כרגע מתקיימים מחקרים כדי לבחון אותו כטיפול בסרטן שלפוחית השתן. משערים גם שנוכחות החומר הזה יכולה להיות לפחות חלק מהסיבה לכך שהנקה מקטינה את הסיכון של האישה לסרטן השד.

פרוביוטיקה

חלב אם הוא גם פרוביוטיקה. כן. יש חיידקים פרוביוטיים בחלב האם. חלב אם מספק לתינוק אלפי עד מיליוני חיידקים בכל יום. למרות שהמספר נמוך בהשוואה למספר החיידקים במעי הבוגר, האיכלוס של המעיים של התינוק בחיידקים הללו חשוב מאוד לקביעה של אוכלוסייה בריאה של חיידקים שמשפיעה על הבריאות שלו וממשיכה איתו כל החיים.

איך חיידקים מגיעים לחלב האם? זאת עדיין תעלומה. כרגע ההשערה היא שהחיידקים מגיעים מהמעיים של האם. מחקרים בבעלי חיים ראו שתאי דם לבנים, תאים של מערכת החיסון שנקראים תאים דנדריטיים מעבירים חיידקים לא פתוגניים מהמעיים לדם ומגיעים איתם אל בלוטות החלב בשד. זה קורה בשלב המאוחר של ההריון ובשלב המוקדם של ההנקה.

זאת אומרת שהחלב כבר מכיל את החיידקים הנכונים כדי לבנות את האוכלוסייה הטובה עבור התינוק, את המיקרוביום הטוב. וזאת בשורה אדירה במיוחד לכל אישה שיולדת בניתוח קיסרי. תינוקות שנולדים בניתוח קיסרי לא עוברים דרך הנרתיק ולא נמרחים בהפרשות שלו, שמכילות חיידקים רצויים. אבל מצד שני, אם תינוק שנולד בניתוח קיסרי יונק, זה פיצוי מסויים על היעדר החיידקים הטובים שלא קיבל בלידה.

אפקט סינרגיסטי

כל מה שראינו עד עכשיו זו באמת התמצית של הדברים. . יש עוד חומרים בחלב האם שטרם נחקרו ועוד נקודה שחשוב לדעת היא, שרכיבים רבים בחלב האם עובדים ביחד ובכך מגבירים את הפעילות שלהם, מה שנקרא “אפקט סינרגיסטי”, כך שייתכן שצריכה שלהם בצורה מבודדת לא תיצור את אותה השפעה בריאותית.

הקולוסטרום המופלא

– הקולוסטרום הוא החלב הראשוני שמיוצר בימים הראשונים אחרי הלידה. הכמות שלו קטנה יחסית וגם גודל הקיבה של התינוק קטן, והוא בוסט חיסוני מטורף לתינוק שיצא מסביבה כמעט סטרילית כמו הרחם לסביבה שמלאה בחיידקים, וירוסים ופטריות, חלקם מחוללי מחלות. הקולוסטרום מספק לתינוק נוגדנים ורכיבים שונים של מערכת החיסון. למשל, בקולוסטרום יש 20 מיליון תאי דם לבנים בכפית או 4 מיליון במיליליטר אחד. בחלב בוגר הכמות קטנה פי 5 ליחידת נפח, אבל הנפח של החלב שהתינוק יונק גדול יותר מנפח הקולוסטרום שיונק, לכן מקבל מספיק תאי דם לבנים.

מה מכיל תמ”ל

בתמ”ל יש את כל רכיבי התזונה שתינוק צריך כדי לגדול ולשגשג ומחקרים מאפשרים להוסיף לו עם השנים עוד חומרים שמשפרים את ההרכב שלו והופכים את התמ”ל של היום לתמ”ל הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני 20 שנה ובטח לפני כן. למשל, נוקליאוטידים, HMO וחיידקים.
עם זאת, כשם שאי אפשר לקחת אבקה, למהול במים וליצור דם, אי אפשר להעתיק את חלב האם אחד לאחד. זאת כאמור רקמה חיה, לא רק מזון אלא הרבה יותר מזה. חלב האם התפתח במהלך האבולוציה ומתאים בצורה מושלמת לתינוק, הוא מקנה לו הגנה חיסונית, מכיל רכיבים שנספגים ביעילות מקסימלית ומאפשר לו להתפתח בצורה האופטימלית לפי הפוטנציאל הגנטי שלו והציפייה הגנטית שלו.

ואם תרצי לדעת עוד על השפעת התזונה שלך על ההנקה והשפעת ההנקה על התזונה

מוזמנת להדרכה הדיגיטלית שלי “תזונה טובה בהנקה“