גזים אצל תינוקות יונקים (קוליק): האם יש קשר לתזונה שלך?

את מיניקה ומתרשמת שלתינוק יש כאבי בטן? יכול להיות שאת חושבת שזה בגלל משהו שאכלת, אבל מה המחקרים האחרונים אומרים על זה? יש כאן כמה הפתעות.

מה זה קוליק?

כשמדברים על גזים אצל תינוקות, צריך להפריד בין גזים לבין קוליק. לכל התינוקות יש גזים, כל התינוקות גם בוכים, אבל קוליק מוגדר כתקופות ממושכות וחוזרות על עצמן של בכי ואי שקט אצל תינוקות מתחת לגיל חמישה חודשים, שמתרחשים ללא סיבה נראית לעין ואי אפשר למנוע אותם או לטפל בהם ופרט לכך, התינוק בריא לחלוטין והגדילה שלו תקינה.
עד לאחרונה היה מקובל להגדיר קוליק לפי “כלל השלושה” – בכי של לפחות 3 שעות ביום במשך לפחות 3 ימים בשבוע במשך לפחות 3 שבועות.
שכיחות הקוליק גבוהה יותר ב-6 השבועות הראשונים לחיים ובדרך כלל הוא חולף מעצמו בגיל 3 חודשים.

כמה תינוקות סובלים מקוליק?

נדמה לנו שכל התינוקות סובלים מקוליק, אבל לפי הספרות המדעית, רוב התינוקות לא סובלים מקוליק. השכיחות כנראה נעה סביב 17-25% מהתינוקות.

למה מופיע קוליק?

הסיבה לקוליק אינה ידועה. נכון להיום משערים שזו בעיה שיש לה גורמים רבים – פסיכולוגיים, התנהגותיים וביולוגיים. בהקשר של הגורמים הביולוגיים, יש 3 תיאוריות מהשנים האחרונות שמציעות הסבר: האחת היא שקוליק נגרם בגלל חוסר בשלות במנגנון ייצור מלחי המרה שנוצרים בכבד ואמורים לאפשר עיכול תקין של שומנים. אם המנגנון הזה לא עובד כמו שצריך, יש לכך השלכות על מערכת העיכול. השנייה היא שאצל תינוקות עם קוליק, עדיין לא בשלה מערכת העצבים שנמצאת במעיים והשלישית היא שאצל תינוקות עם קוליק יש סוגים של חיידקי מעי שהם שונים מאלה של תינוקות ללא קוליק.
למרות כל זה, כשלאמא מיניקה יש תינוק שסובל מקוליק, לרוב היא תחשוב שמדובר במשהו בתזונה שלה.

רגע, ומה באמת עם התזונה של האם המיניקה?

כדי לענות על השאלה האם משהו בתזונה של האם מעורר קוליק אצל התינוק, בדקה קבוצה של חוקרים ששייכת לארגון “קוקריין” (ארגון שמבצע סקירות מדעיות אובייקטיביות) מחקרים שנערכו בנושא. המסקנה שלהם היתה שנכון לעכשיו, אף מחקר לא איכותי מספיק כדי להצביע על איזשהו מזון שגורם לקוליק. אפילו מחקרים שהראו תוצאה כלשהי היו בעייתיים, למשל – גודל מחקר קטן מדי (אי אפשר להסיק מסקנות גורפות ממחקר שכלל רק 13 תינוקות למשל). חשוב לציין בהקשר הזה, שגם תינוקות שאינם יונקים סובלים מקוליק באותה שכיחות, כך שבכלל לא בטוח שיש קשר תזונתי.

האם אימהות מודעות לזה?

כנראה שלא. למרות שהקשר בין התזונה של האם המיניקה לקוליק שנוי במחלוקת, רוב הנשים מאמינות שמשהו שאכלו גרם לתינוק לקוליק והסופו של דבר הן עלולות להשמיט לשווא מזונות ולאמץ דיאטות מוגבלות באופן קיצוני או להפסיק לגמרי את ההנקה מתוך חשש שמה שהן אוכלות גורם סבל לתינוק שלהן.

יוצא דופן אחד חשוב

כן ידוע על תופעה שנקראת “קוליק חולף” או “קוליק של 24 שעות”, מצב שבו התינוק מגיב בבכי ובאי שקט למזון ספציפי שאכלה האם, לרוב מדובר במזון חדש שהאם לא אכלה לפני כן, ואז השמטה של המזון הזה תוביל תוך 24 שעות להיעלמות של התסמינים. מדובר במזונות שונים שספציפיים לתינוקות מסויימים ולאמהות מסויימות. למשל, אם זה קרה אצל הילד הראשון, בכלל לא בטוח שזה יקרה אצל הילד השני. ומכיוון שהתגובה מאוד אינדיבידואלית, אי אפשר להרכיב רשימה מיותרת שתגרום לנשים להימנע לחינם מקשת רחבה של מזונות.

פרוביוטיקה לתינוק – יכולה לעזור?

ראינו קודם שאחת התיאוריות שמסבירות קוליק אומרת שאוכלוסיית החיידקים של המעי בתינוקות עם קוליק שונה מזו של תינוקות שלא סובלים מקוליק. מכאן עולה ההצעה שמתן פרוביוטיקה לתינוק ישנה את המאזן הזה ויפתור את הבעיה.
מחקר על (מטא אנליזה) שהתפרסם בשנת 2018 בכתב העת הנחשב “פדיאטריקס” מצא יתרון לסוג מסויים של חיידק (לקטובצילוס רוטרי), זה שבתכשיר של חברת “ביו גאיה”. הבעיה עם המחקר הזה היא שחלק מהמחברים של אותו מחקר מקבלים שכר מהחברה הזאת, ו-3 מתוך 4 המחקרים שעליהם התבססה המטא אנליזה הזאת הם מחקרים שמומנו על ידי אותה חברה.
בסקירת קוקריין עדכנית נמצא שאין עדות ברורה לכך שפרוביוטיקה יעילה יותר מפלסבו (תכשיר דמה) במניעה של קוליק. עם זאת, כן נמצא ששימוש בפרוביוטיקה קשור בהפחתה של משך הבכי היומי ללא חשש מפני בעיות בטיחות.

אז מה למדנו?

1. הסיכוי שלתינוק שלך יש קוליק לפי ההגדרה המדוייקת – אינו גבוה.
2. אם בכל זאת יש לו קוליק, רוב הסיכויים שהתזונה שלך, כאם מיניקה, לא צריכה להשתנות!
3. מתן פרוביוטיקה – אולי יפחית במעט את משך הבכי, אבל לא יעזור למנוע את הקוליק. אין לתת פרוביוטיקה לתינוק ללא אישור רופא/ת ילדים.

רוצה לדעת עוד על תזונה בהנקה? מוזמנת להדרכה הדיגיטלית שלי “תזונה טובה בהנקה”.

מקורות:

Benninga MA, Faure C, Hyman PE, St James Roberts I, Schechter NL, Nurko S. Childhood functional gastrointestinal disorders: neonate/toddler. Gastroenterology. 2016;150:1443–55. e2

Wessel MA, Cobb JC, Jackson EB, Harris GS, Detwiler AC. Paroxysmal fussing in infancy, sometimes called “colic”. Pediatrics. 1954;14(5):421–34.

Kidd M et al. “Something is wrong with your milk”. Qualitative study of maternal dietary restriction and beliefs about infant colic. Can Fam Med 2019;65:204-211.

Gordon M et al. Dietary modifications for infantile colic. Cochrane Database of systematic reviews 2018;10:Art no. CD011029.

Lawrence RA, Lawrence RM.Breastfeeding – A guide for the medical profession. 8^th edition. 2016. Ch. 9.

Sung V et al. Lactobacillus reuteri to treat infant colic: a meta-analysis.  Pediatrics 2018;141:e20171811

Ong TG et al. Probiotics to prevent infantile colic (Review). Cochrane Database of systematic reviews 2019;3.Art no. CD012473.