הברכות הבריאות של ראש השנה

ערב ראש השנה הוא זמן משפחתי חגיגי במיוחד עם תחושה של התחדשות באוויר. בבתים רבים, אחרי הקידוש, מברכים על מגוון של מאכלים ברכות לשנה טובה יותר ולכל מאכל ברכה משלו.

מקור המנהג בתקופת האמוראים בגלות בבל (במאה הרביעית לספירה), אז ברכו על המאכלים ששמותיהם “תמרי, סילקא, קרא, רוביא וכרתי”, עם השנים ניתנו פרשנויות שונות לשמות הללו וסוגי המאכלים משתנים קלות ממשפחה למשפחה ומעדה לעדה (למשל, יש המברכים גם על שומשום ועל פרי חדש). עם השנים גם נוספו מאכלים נוספים.

משמח לדעת שלכל מאכל יש גם ברכה תזונתית עבורנו. כל המזונות עשירים מאד בוויטמינים ובמינרלים ומייצגים את הדיאטה הים תיכונית. כל הפירות והירקות משלימים לנו את חמשת הצבעים (אדום, כתום, ירוק, לבן וסגול) ועשירים בפיטוכימיקלים נוגדי חימצון שחשובים לבריאותנו. בואו נראה את היתרונות שבכל אחד מהם:

תפוח בדבש

למה אוכלים דווקא אותם: זהו מנהג מקובל מזה דורות ואין כאן קשר לשמות המאכלים. טובלים את התפוח בדבש, מברכים ואוכלים כסגולה לשנה מתוקה.

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה”

למה הם בריאים: התפוח עשיר בוויטמין C ובסיבים תזונתיים מסיסים, שתורמים להפחתת רמות הכולסטרול, לרמה תקינה של סוכר בדם ומקנים תחושת שובע.
דבש הוא הממתיק הטבעי העתיק ביותר הידוע לאדם ושימש מימי קדם למניעת הצטננות וטיפול בה, ומריחה על כיבים, פצעים וכוויות.

כמה כדאי לאכול מהם: הפתגם אומר שאם אוכלים תפוח כל יום אפשר להגיד לרופא שלום. בטח שלא יזיק לנסות. מנה נחשבת כתפוח בינוני (בגודל אגרוף קטן) וכדאי לאכול 5-7 מנות בשבוע.
לגבי הדבש, חשוב לזכור שהוא סוכר לכל דבר ולכן כדאי לאכול ממנו במידה, עדיף לא לעבור כמות של כפית ביום (תלוי כמובן בנתונים האישיים של כל אחד).

כדאי גם לדעת ש: תפוחים מכילים את החומר קוורציטין, נוגד חימצון רב עוצמה,  שמייחסים לו יכולת להפחית סיכון לסרטן והגנה מפני וירוסים.

תמר

למה אוכלים דווקא אותו: צליל המילה “תמר” מזכיר את המילה “תם”.

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו”

למה הוא בריא: התמר עשיר בנוגדי חימצון בשם פוליפנולים, אשר מסייעים במניעת מחלות לב. הוא גם עשיר במינרלים אשלגן, מגנזיום, ברזל, סידן ואבץ ובוויטמינים מקבוצה B.

כמה כדאי לאכול ממנו: כדאי לשלב את התמר לעיתים קרובות ככל האפשר. הוא יכול להיות תחליף בריא ונפלא לממתק, כשתוקף אותנו החשק למתוק. תמר מג’הול אחד נחשב כמנת פרי, ואפשר לאכול מנה כזאת 5 פעמים בשבוע.

כדאי גם לדעת ש: התמר עשיר במיוחד בסיבים תזונתיים ובכך מסייע לתחושת שובע, לתפקוד תקין של מערכת העיכול ולמניעת סרטן המעי הגס.

לוביה

למה אוכלים דווקא אותה: מפרשים את המילה “רוביא” שמקורה כנראה בארמית בתור לוביה. וצליל המילה מזכיר את המילה העברית “ריבוי”.

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שירבו זכויותינו”.

למה היא בריאה: בצורת תרמילים, הלוביה דומה בתכונותיה לשעועית ירוקה. היא עשירה בחומצה פולית ובוויטמינים נוספים מקבוצה B, בוויטמין C, במגנזיום ובברזל.

כמה כדאי לאכול ממנה: מומלץ לשלב אותה לעיתים קרובות בתזונה. חצי כוס של תרמילי לוביה מבושלים הם מנת ירק, ובעונה כדאי לאכול ממנה לפחות 3 פעמים בשבוע. כדאי גם לגוון עם זרעי הלוביה הבשלים, שנראים כמו שעועית עם “עין” שחורה, והם עשירים במיוחד בחומצה פולית ובסיבים תזונתיים. אפשר לאכול כוס של גרגרי לוביה מבושלים 3 פעמים בשבוע.

כדאי גם לדעת ש: בזכות הרכיבים שמכילה הלוביה, היא תורמת להפחתת רמות הסוכר בדם ומגינה על בריאות הלב וכלי הדם.

כרישה

למה אוכלים דווקא אותה: הכרישה נקראת בערבית “כראת’ה” וצליל המילה מזכיר את המילה העברית “לכרות”, כך שהכרישה מסמלת את המשאלה לגדוע את שונאינו.

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו”.

למה היא בריאה: הכרישה, כמו בני משפחתה השום והבצל, עשירה בתרכובות גופרית שידועות בכוחן למנוע מחלות. היא עשירה גם בברזל, במנגן ובוויטמין K, מכילה את החומר קאמפפרול שנחשב כמפחית סיכון למחלות לב וכלי דם, לסרטן ולסוכרת ואפילו לזיהומים חיידקיים.

כמה כדאי לאכול ממנה: מומלץ לאכול ממנה לפחות פעמיים בשבוע. מנה נחשבת כחצי כוס כרישה קצוצה אחרי בישול.

כדאי גם לדעת ש: הכרישה מכילה גם אינולין, שמעודד גדילה של חיידקים “טובים” במעיים (אם כי יש אנשים שרגישים לצריכתו).

סלק

למה אוכלים דווקא אותו: המילה “סילקא” שמופיעה במקור מפורשת כסלק וצליל המילה מזכיר את המילה העברית “לסלק”.

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שיסתלקו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו”.

למה הוא בריא: הסלק הוא מקור כמעט בלעדי לחומרים בשם בטלאינים, נוגדי החימצון המקנים לו את צבעו הסגול. על פי מחקרים מייחסים לבטלאינים תכונות נוגדות דלקת ומסייעות בניטרול רעלים. הסלק עשיר במיוחד בחומצה פולית, מנגן, אשלגן וסיבים תזונתיים.

כמה כדאי לאכול ממנו: מומלץ לאכול מנת סלק (חצי כוס קוביות סלק מבושל) לפחות 4 פעמים בשבוע. 

כדאי גם לדעת ש: בזכות הבטלאינים, מייחסים לסלק פעילות מגינה מפני נזקי חימצון, הגנה מפני מחלות לב והגנה מפני סרטן.

דלעת

למה אוכלים דווקא אותה: הדלעת נקראת בערבית “קרעה”, וצליל המילה מזכיר את המילה העברית “לקרוע”. 

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו”.

למה היא בריאה: הדלעת עשירה בבטא קרוטן, שנמצא במחקרים כמסייע במניעת סרטן ומפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, תורם לשיפור תפקוד מערכת החיסון ושומר על בריאות העיניים. 

כמה כדאי לאכול ממנה: מנה של דלעת מוגדרת כחצי כוס דלעת מבושלת ומומלץ לאכול מנה כזאת 3-4 פעמים בשבוע, אפשר במסגרת של מרק ירקות.

כדאי גם לדעת ש: הדלעת מכילה עוד חומרים ממשפחת הקרוטנואידים שפועלים במנגנונים נוספים להפחתת הסיכון לסרטן ומחלות לב.

רימון

למה אוכלים דווקא אותו: לרימון, שהסתיו היא תחילת העונה שלו, יש גרגרים רבים, שמסמלים את הרצון בשפע של מצוות וברכות לקראת השנה החדשה.

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהייה מלאים מצוות כרימון”.

למה הוא בריא: הרימון עשיר במיוחד בחומרים ממשפחת הפוליפנולים, וביניהם האנתוציאנינים המקנים לו את צבעו האדום. בזכות החומרים הללו הרימון מסייע להפחתת רמות הכולסטרול ה”רע” (LDL) בדם ובמנגנונים שונים מסייע בהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם.

כמה כדאי לאכול ממנו:  מנת פרי היא חצי כוס גרגרי רימון ומומלץ לאכול מנה כזאת 6-7 פעמים בשבוע, בעונה.

כדאי גם לדעת ש: רימון עשיר באשלגן, ויטמינים C, E , ויטמין B6 וחומצה פולית.

דג

למה אוכלים דווקא אותו: אכילת ראש של דג מסמלת את התקווה להיות לראש ולא לזנב. דגים הם גם סמל לפריון ולמזל טוב.

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שנהיה לראש ולא לזנב”.  

למה הוא בריא: הדג עשיר בחלבון איכותי, במינרלים יוד וסלניום ובוויטמין B12. דגי ים הם המקור הכמעט בלעדי בתזונה שלנו לחומצות שומן אומגה-3 מסוג EPA  ו-DHA  שחיוניות להתפתחות תקינה של המוח והראייה אצל עוברים ותינוקות והכרחיות לבריאות הלב ומערכת העצבים לאורך כל החיים. דגי בריכות שתזונתם מועשרת בחומצות שומן אלו מכילים אותן אף הם.  

כמה כדאי לאכול ממנו: מומלץ לאכול 2 מנות דג בשבוע (כל מנה כ-170 גרם).

כדאי גם לדעת ש: דגים הם גם מקור לוויטמין D, ויטמין שרמתו נמוכה אצל רבים מאיתנו.

גזר

למה אוכלים דווקא אותו: המילה “גזר”, מזכירה את המילה “לגזור”. 

מה מברכים: “יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שיגזרו אויבינו ושונאינו”.

למה הוא בריא: הגזר הוא מקור עשיר במיוחד לבטא קרוטן ולקרוטנואידים נוספים, כולם נוגדי חימצון שמסייעים במניעת סרטן ומחלות לב. בטא קרוטן יכול להפוך בגוף לוויטמין A  והגזר עשיר גם באשלגן, ובוויטמינים מקבוצה B.

כמה כדאי לאכול ממנו: מנה של גזר מוגדרת כגזר בינוני ומומלץ לאכול מנה כזאת 7 פעמים בשבוע, הן מבושל והן לא מבושל, במגוון מאכלים.

כדאי גם לדעת ש: הגזר מכיל גם חומר טעם בשם טרפינול שיש לו יכולת לעכב צמיחה של פטריות וכנראה גם של גידולים סרטניים.

מקורות:

הספר “כח הצבע” – המדריך השלם לצריכת ירקות מ-5 קבוצות הצבע (בהוצאת מועצת הצמחים) בעריכת מרב מור אופיר, תזונאית קלינית.

החוברת “כח הצבע” – המדריך לצריכת פירות מ-5 קבוצות הצבע (מועצת הצמחים( בעריכת מרב מור אופיר, תזונאית קלינית.

פורסם לראשונה ב”לאשה” בגיליון ראש השנה תשע”ה

המשיכי לקרוא מאמרים נוספים בנושאי תזונה בהריון: