איך להתמודד עם הפלה

נכון, זה בלוג על תזונה סביב הריון ולידה, תקופה של יצירת חיים, אבל לפעמים הריונות לא צולחים ואף אחד לא מדבר על זה. אז בואו נדבר על הפלות ספונטאניות, כי כמעט שלא מדברים עליהן.
אני מתכוונת בעיקר להפלות (“טבעיות”) של הריון רצוי, למרות שחלק גדול מהפוסט הזה תקף גם להפלות יזומות.

עד כמה זה נפוץ?

מקורות שונים מציינים שכיחות שונה של הפלות בתחילת ההריון. עבור נשים מתחת לגיל 35, 1 מתוך 6 הריונות (בהם האישה מודעת להריון) מסתיימים בהפלה. מעל גיל 35 השכיחות גוברת.
בקיצור, תחיי מספיק שנים ותיכנסי מספיק פעמים להריון, וסיכוי גובר שתחווי הפלה.
הבעיה היא, שכשזה קורה, את בטוחה שזאת אשמתך.
אולי כי לא אכלת בסדר או עשית משהו לא בסדר או הילד קפץ לך על הבטן או אולי כי היתה בך אמביוולנטיות לגבי ההריון הזה, ואולי הכל ביחד.
ואז – מגיעה הבושה והתחושה הרעה, ואין לך כל כך עם מי לשתף אותה.
הסביבה משדרת לך שלא קרה כלום, שתעברי מהר להריון הבא, כאילו שזה אירוע שצריך מהר להדחיק ולעבור הלאה.

אז הנה כמה תובנות שלי בנושא מנסיון אישי (לצערי):

1. זאת לא אשמתך!

לא על הכל יש לנו שליטה. הפלות הן דבר נפוץ כל כך ולהפלה יכולות להיות כל כך הרבה סיבות, ורובן המכריע לא קשור לשום דבר שעשית או שלא עשית. גם בפעמים שיש קשר למחסורים תזונתיים, לרוב מבינים את זה רק בדיעבד. ויש נשים רבות שהתזונה שלהן מצויינת ובכל זאת חוות הפלה, כי לא תמיד התזונה היא הגורם.
(אגב, על הקשר בין הפלות לתזונה כתבה עמיתתי קרן זלדמן בפוסט הזה)

2. זה אובדן לכל דבר

היו סביב ההריון הזה תקוות, חלומות ושאיפות, ועכשיו הן אינן. תני לעצמך לגיטימציה להתאבל, לבכות, לעבור את כל שלבי האבל, לעשות עיבוד לאובדן – לבד או עם עזרה. אל תדחיקי, כי עברת משהו משמעותי גם בגוף וגם בנפש. גם אם הסביבה משדרת לך שאת צריכה לעבור הלאה, עצרי ותרשי לעצמך להתאבל.

3. גם לבן/בת הזוג (אם יש בתמונה) קשה

דברו על זה. קחו לכם זמן זוגי לבד ואם אפשר לנסוע לחופשה קצרה ולשנות אווירה, עוד יותר טוב.

4. ההורמונים משתוללים

יכול להיות שתרגישי תנודות במצב הרוח. זה בסדר, את לא משתגעת. רמות ההורמונים עלו מאוד ועכשיו הן בצניחה, תני לעצמך את הזמן להחלים.

5. החזירי לעצמך את המשאבים

הגוף השקיע משאבים תזונתיים בהריון הזה, החזירי לו אותם. קחי תוספים במידת הצורך, שימי לב שהתזונה שלך טובה. במיוחד אם את מתכננת הריון נוסף בעתיד הנראה לעין. (ואם את מתכננת הריון, מזמינה אותך להיעזר בספר הדיגיטלי “הכנה בתזונה לקראת הריון”)

6. דברי על זה (במיוחד עם נשים אחרות)

כשאנחנו מביעות את המחשבות והרגשות שלנו בכל רם, יש לזה אפקט מרפא. אנחנו שומעות את עצמנו וזה יכול להביא לנו תובנות חדשות.
ברגע שתשתפי נשים אחרות, לא תאמיני עד כמה את לא לבד, וכמה נשים עברו את מה שעברת. פשוט אף אחת לא מדברת על זה. אז אולי נתחיל לדבר?

7. קחי שליטה על מה שאת יכולה

התזונה היא אמצעי פשוט שאת יכולה להשפיע עליו ואם יש תנאים נוספים בחיים שלך שאת יכולה להשפיע עליהם לטובה, .עשי זאת. במיוחד אם מדובר בהפלות חוזרות, כדאי לפנות לרופא/ה שמתמחה בתחום ולעשות את כל הבדיקות האפשריות

מילה לסיום

אם הפוסט הזה מגיע אלייך בדיוק בזמן הרגיש הזה, שולחת לך חיבוק ואיחולי התאוששות בנפש ובגוף, ושההריון הבא יגיע בדיוק בזמן המתאים ויהיה תקין, בריא ושלם.

ועוד משהו

מרכז “בדרכך” בבי”ח שיבא הוקם בתחילת שנת 2021 כדי לתת מענה רפואי ורגשי לנשים שנאלצות לעבור סיום הריון. במצב כזה, לא צריך יותר להגיע למיון יולדות או להתאשפז במחלקת יולדות, כי המרכז נמצא במתחם נפרד. כל מטופלת מלווה על ידי צוות של רופאות, רופאים, אחיות, צוות פסיכו סוציאלי ומתאמת שירות. כפי שאומרת ד”ר דליה אדמון, מנהלת מרכז “בדרכך”: “המרכז מאפשר לכל מטופלת להתמקד בתהליך שהיא עוברת כשהיא עטופה בצוות מכיל ורגיש ובהתאמה לסיפורה האישי.”

חשוב לדעת שקיים עכשיו מקום כזה ומענה כזה.