ברזל בהריון – למה הוא חשוב ומה קורה אם יש בו חסר?

ברזל הוא מינרל משמעותי, במיוחד בגיל הפוריות. נשים מועדות יותר למחסור בברזל בגלל צריכה מועטה מדי מהתזונה לעומת אובדן דם כל חודש בווסת, ועם הכניסה להריון, המצב הופך להיות מורכב יותר. לפי ארגון הבריאות העולמי, לפי ארגון הבריאות העולמי, למעלה משני מיליארד אנשים בעולם סובלים ממחסור בברזל ולמעלה מ-38% מהנשים בעולם סובלות מאנמיה במהלך ההריון.
אז מה זה בכלל ברזל, מה קורה לו בגוף בהריון ואיך מונעים אנמיה? בואו נראה.

רוצה להאזין במקום לקרוא? הנה הפרק בפודקאסט שלי:

מה זה ברזל ומה הוא עושה בגוף?

ברזל הוא מינרל, שמהווה חלק מחומרים מאוד חשובים בגוף שלנו. החומר הכי מוכר הוא ההמוגלובין. ההמוגלובין הוא חלבון שנמצא בתאי הדם האדומים והוא קושר את החמצן בריאות ומעביר אותו לכל תאי הגוף. מה שבפועל קושר את החמצן הוא הברזל. כל מולקולה של המוגלובין מכילה 4 אטומים של ברזל. כשיש מספיק ברזל נוצר מספיק המוגלובין (למעט מקרים של מחלות גנטיות של ההמוגלובין כמו תלסמיה) וכך כל התאים מקבלים חמצן בצורה אופטימלית.

אבל חוץ מההמוגלובין, ברזל הוא חלק בלתי נפרד מהרבה מאוד אנזימים, בין היתר האנזים ציטוכרום שחיוני להפקת אנרגיה בתא, תהליך שידוע גם בשם “נשימה תאית”. אם אין ברזל, אי אפשר להפיק ATP ואין אנרגיה לתא.
ברזל מהווה גם חלק מאנזימים שמייצרים כימיקלים מוחיים. כלומר, הברזל חיוני לייצור של סרוטונין, דופמין ונוראפינפרין שהם נוירוטרנסמיטרים שחיוניים לתפקוד תקין של מערכת העצבים וגם למצב הרוח שלנו.

למה ברזל חשוב במיוחד בהריון?

כי בהריון צריך יותר חמצן

החמצן צריך להגיע גם לגוף של האם, גם לשליה וגם לעובר. לכן הגוף שלנו מייצר יותר תאי דם אדומים בהריון, ולשם כך צריך ברזל.

כי בהריון צריך יותר אנרגיה

ראינו שברזל חיוני להפקת אנרגיה והעובר זקוק לאנרגיה רבה כדי שיוכל להתפתח.

כי בהריון צריך לייצר כמות תקינה של כימיקלים מוחיים

כדי שיווצרו, צריך מספיק ברזל. מחקרים על בעלי חיים מראים שמחסור בברזל יכול להשפיע על ריכוז הכימיקלים המוחיים, הנוירוטרסמיטרים, ריכוז הקולטנים שלהם והדרך שבה הם נקלטים מחדש בתאי העצב וההשפעה הזאת חלה גם בטווח הקצר, אבל גם בטווח הארוך, גם אם מספקים מספיק ברזל אחר כך.

כדי לייצר מאגרי ברזל

במהלך ההריון העובר בונה את מאגרי הברזל שישמשו אותו בחודשי החיים הראשונים.

כי ברזל חיוני להתפתחות המוח

כשמדברים על התפתחות המוח, חושבים בדרך כלל על חומצות שומן אומגה-3, אבל ברזל הוא אחד מרכיבי התזונה החשובים ביותר, וחשוב שנדע את זה. ברזל חיוני להתפתחות המוח, גם בהריון וגם בשנתיים הראשונות לחיים. המוח דורש הכי הרבה חמצן. 60% מצריכת החמצן של העובר מגיעה למוח, והמוח של העובר דורש כל כך הרבה חמצן, כי הוא דרוש להתפתחות המיוחדת של המוח. בשבוע 25  המוח של העובר נראה כמו פול של קפה – שתי אונות חלקות וזהו. 14 שבועות לאחר מכן, בשבוע 39, המוח כבר נראה כמו מוח של מבוגר – מבנה עם פיתולים ושקעים. המוח שלנו כולל הרבה מאוד חלקים וסוגים שונים של תאים, וכדי שכל זה יווצר, התאים צריכים לעבור תהליך שנקרא “התמיינות” (דיפרנציאציה) והתהליך הזה מצריך חמצן, והרבה. למעשה, המוח של העובר האנושי צורך חמצן בקצב שגבוה בהרבה מקצב צריכת החמצן של עוברי מינים אחרים של יונקים!

כי ברזל חיוני להתפתחות המיאלין שבמוח

– שלוחות תאי העצב עטופות בחומר שומני מיוחד (כמו כבלים של חוטי חשמל שעטופים בפלסטיק) שנקרא מיאלין. צבעו לבן ולכן שלוחות תאי העצב שעטופות בו נקראות “החומר הלבן”. ברזל מהווה גם חלק מאנזימים שמייצרים את חומצות השומן שמרכיבות את המעטפת המיוחדת של שלוחות תאי העצב שנקראת מיאלין. ייצור המיאלין הופך להיות הרבה יותר מהיר בשבוע 32 וממשיך בשנתיים הראשונות לחיים. אם חסר ברזל, לא יווצר מספיק מיאלין או לא יווצר במבנה הנכון וזה יכול מאוד להשפיע על התפתחות המוח.

מה קורה בגוף לברזל במהלך ההריון?

בעוד שבגיל הפוריות יש אובדן דם פעם בחודש, עם הכניסה להריון האיבוד הזה פוסק ואז צרכי הברזל אפילו יורדים מעט. אבל מהמחצית השנייה של השליש הראשון צרכי הברזל מתחילים לעלות ובשליש השני הם כבר מזנקים באופן תלול. במקביל, נפח הדם מתחיל לעלות משבוע 6 ומגיע למקסימום בסביבות שבוע 24 ובסך הכל עולה ב-40-50% לעומת נפח הדם שלפני ההריון. העלייה בנפח הדם גורמת לריכוז של תאי הדם האדומים וההמוגלובין לרדת, ולכן ההמוגלובין בהריון צפוי להיות נמוך יותר לעומת לפני ההריון. מצד שני, הגוף מייצר 15-25% יותר תאי דם אדומים, ונשים שיש להן מספיק ברזל יוכלו לייצר את הכמות הזאת. לכן כשמסתכלים על בדיקות הדם, ערך של המוגלובין שמציין אנמיה הוא 11 ומטה בשליש הראשון, 10.5 ומטה בשליש השני ו-11 ומטה בשליש השלישי.

מה זה אנמיה של מחסור בברזל בהריון?

אנמיה של מחסור בברזל היא מצב שבו הגוף לא יכול לבנות יותר המוגלובין כי חסר לו ברזל. זה בעצם שלב מתקדם של מחסור בברזל. מכיוון שבהריון הגוף נותן עדיפות ראשונה לייצור תאי דם אדומים, המשמעות היא שאם חסר ברזל, הברזל שקיים יופנה קודם כל לתאי דם אדומים והרבה פחות יגיע למוח, שזקוק כל כך לברזל.

מה הסכנות של אנמיה של מחסור בברזל בהריון?

אנמיה לא מטופלת במהלך ההריון קשורה למשקל לידה נמוך, ללידה מוקדמת ולעיכוב תוך רחמי בגדילה (מה שנקרא – IUGR – Intra Uterine Growth Retardation), במיוחד אם האנמיה היתה בשליש הראשון והשני.
אנמיה חמורה ממש קשורה גם לתמותה סביב הלידה.
מכיוון שהברזל חשוב כל כך להתפתחות המוח של העובר, אנמיה בהריון פוגעת בהתפתחות האופטימלית שלו. לכך יש השלכות על יכולת הלמידה שמזהים בגיל בית הספר.
גם האמא יכולה לסבול – על פי מחקרים, עשוי להיות  קשר בין אנמיה של מחסור בברזל לבין סיכון גבוה יותר לדיכאון אחרי לידה. מה שבטוח הוא שאנמיה קשורה באיכות חיים פחות טובה וכוללת עייפות מוגברת, סטרס, סיכון גבוה יותר לזיהומים ובעיות נוספות.

איך יודעים לפי בדיקות הדם אם יש אנמיה של מחסור בברזל?

בספירת הדם, ערך של המוגלובין שמציין אנמיה הוא 11 ומטה בשליש הראשון, 10.5 ומטה בשליש השני ו-11 ומטה בשליש השלישי.
בדיקת דם נוספת שכדאי בהריון, למרות שאין המלצה רשמית על כך, היא פריטין.
פריטין הוא חלבון שקושר ברזל במקומות בגוף בהם נאגר, והרמה שלו בדם פרופורציונית לרמה שלו ברקמות. לכן רמת פריטין בדם היא אינדיקציה למאגרי הברזל. בהריון, פריטין מתחת ל-30 מאשר אבחנה של אנמיה של מחסור בברזל. עם זאת, חשוב לזכור שפריטין עולה במצבים של זיהום או דלקת.

איך למנוע אנמיה בהריון ולטפל בה?

חשוב לבצע בדיקות דם מספר פעמים בהריון, לפי המלצות הרופא/ה ובמידת הצורך ליטול תוספי ברזל.משרד הבריאות ממליץ על מינון מניעתי של 30 מ”ג ברזל מהשליש השני, אבל יש נשים שיזדקקו למינון הזה, או למינון גבוה ממנו, כבר בשליש הראשון.
ממליצים על מינון ברזל לפי רמת הפריטין: אם רמת הפריטין 70 ומעלה (היחידות הן מיקרוגרם לליטר או ננוגרם למיליליטר), אין צורך בתוספת ברזל. כאשר הרמות בין 30 ל-70 מק”ג לליטר, מומלץ ליטול 30-40 מ”ג ברזל ליום
כאשר הפריטין נמוך מ-30 מק”ג לליטר מומלץ ליטול מינון יומי של 80-100 מ”ג ברזל ליום, כיוון שמאגרי הברזל נחשבים כלא קיימים או ככמעט לא קיימים.

יש סוגים שונים של תוספי ברזל בשוק, עם מנגנוני ספיגה שונים. שימו לב תחילה שמינון הברזל בתכשיר מתאים למינון שמומלץ לכן. כדי לדעת מה ההבדלים בין התוספים השונים, מזמינה אתכן לקרוא את הפוסט הזה.

מאוד תלוי גם איך נכנסת להריון, ולכן האופטימלי הוא לבצע בדיקות דם עוד לפני ההריון ובמידת הצורך למלא חוסרים. זו אחת הסיבות שכתבתי את הספר “הכנה בתזונה לקראת הריון” כדי להעלות את המודעות לברזל (ולרכיבי תזונה נוספים) עוד לפני ההריון.

לאורך כל הדרך חשוב גם להקפיד על תזונה עשירה בברזל.

מה כדאי לאכול כדי לקבל מספיק ברזל?

יש שני סוגים של ברזל שמתקבלים מהתזונה.
האחד – ברזל שנמצא בבשרים (בקר, עוף, הודו, דגים ועוד) שנקרא ברזל heme. ברזל הם מהווה מחצית מסך כמות הברזל שיש בבשרים ובדגים. אגב, כדאי לקחת בחשבון שבגלל ההכשרה של הבשר, בשרים בארץ מכילים פחות ברזל מהנתונים שמופיעים במאגרי המידע השונים ובטבלאות בספרות.

הסוג השני – ברזל שנמצא במזונות מהצומח וכן בביצים ובמוצרי חלב ונקרא ברזל non heme.

ברזל heme, ברזל מבשרים ודגים, נספג טוב יותר, ואילו ברזל non heme, משאר המזונות, מושפע ממעכבים מהתזונה. כדי להקטין את השפעת החומרים המעכבים, יש כמה דברים שאפשר לעשות.

מה המזונות מן הצומח שעשירים בברזל?

מבין הפירות: משמשים ותאנים
מבין הירקות: תרד, ארטישוק ירושלמי, דלורית, סלק, פלפל אדום וכל הירקות העליים ועשבי התיבול
מבין הדגנים או הקרובים לדגנים: גריסים וקינואה
מבין הקטניות: שעועית, עדשים וגרגרי חומוס הם המצטיינים. גם שאר הקטניות עשירות בברזל אבל מעט פחות
מבין האגוזים והזרעים: זרעי דלעת, אגוזי קשיו, זרעי צ’יה וטחינה
בשונות: טופו ושוקולד מריר בעל מוצקי קקאו גבוהים (לפחות 70%)

כמה ברזל בדיוק יש במזונות האלה? מזמינה אתכן לפוסט הזה בו אני מפרטת את הכמויות וכותבת מזונות נוספים.

איך נמקסם את ספיגת הברזל מהמזונות האלה?

בדגנים ובקטניות יש חומרים בשם פיטאטים. השרייה, הנבטה והתססה יקטינו  את הכמות שלהם.

פוליפנולים – כמו בתה ובקפה (לא קפאין), ביין אדום, בדגנים וירקות ופירות באופן כללי מעכבים ספיגת ברזל דרך קשירתו לחומצות טאניות במעי. ההשפעה המעכבת תלויית מנה ופוחתת עם נוכחות ויטמין C. להפריד תה וקפה 1-2 שעות משעת הארוחה

ויטמין C מגביר מאוד ספיגת ברזל non heme, קשר לינארי עד לפחות לכמות של 100 מ”ג ויטמין C בארוחה, כלומר, ככל שכמות ויטמין C בארוחה גבוהה יותר, כך הספיגה טובה יותר. השיפור בספיגה הוא דרך שחרור נון הם מהמעכבים.
מזונות עשירים במיוחד בוויטמין C – עגבניה, פלפל, תות שדה, גויאבה, קיווי, פירות הדר

בשורה התחתונה

הברזל הוא מינרל שחשוב מאוד לחיים באופן כללי ובהריון הוא חשוב במיוחד. מחסור בברזל עלול לפגוע לתמיד בהתפתחות העובר ולכן עוקבים אחרי רמות ההמוגלובין (ורצוי גם הפריטין) כדי למנוע אנמיה ולטפל בה במידת הצורך. הטיפול צריך להיות גם בעזרת תזונה עשירה בברזל וגם בעזרת תוספים.
נתקלתי לפעמים בנשים שלא הפנימו את חשיבות הברזל ולא נטלו את התוסף, או שחששו לקחת תוסף ברזל כי פחדו מעצירות או משלשולים. חשוב לדעת שיש היום כל כך הרבה סוגים של תוספים שונים ואחד מהם בטוח יתאים. אל תזניחו את הברזל, גם בשבילכן וגם בשביל העובר. ואם יש לכן ספקות, כדאי תמיד להגיע לייעוץ אצל דיאטנית.

מקורות לקריאה נוספת:

World health organization.2017/  Nutritional Anaemias: Tools for effective prevention and control

Iron deficiency and Iron deficiency anemia: Implications and Impact in pregnancy, fetal development and early childhood parameters. Nutrients. 2020;12:447

Iron deficiency in pregnancy. Am J Obstet Gynecol. 2020 Oct; 223(4): 516–524

Anemia in pregnancy, ACOG Practice Bulletin number 233 Obstet Gynecol. 2021 Aug 1;138(2):e55-e64

Dietary reference intakes: the essential guide to nutrient requirements. 2006 National Academy of Sciences. P.329-339