מיומות (שרירנים): איך אפשר למנוע אותן בעזרת התזונה?

מיומות או שרירנים (באנגלית – fibroids) הם גושי רקמה שפירים שיכולים לגדול ברחם. זה מצב נפוץ מאוד, כ-50% מהנשים חוות אותו. בחלק מהמקרים הם לא גורמים לתסמינים או לבעיות אך במקרים אחרים הם עלולים לגרום לדימום מוגבר (בווסת או בשלבים אחרים של המחזור החודשי) ולפגיעה באיכות החיים ולאנמיה עקב כך. בנוסף, מיקום לא נכון שלהם ברחם עלול להוביל לכשל בהשרשה של העובר ועקב כך לאי פריון. המנגנון בו מתפתחים השרירנים עדיין אינו ידוע ומשערים שריכוזים גבוהים של אסטרוגן ופרוגסטרון מהווים גורם בהתפתחות של מיומות.

אמנם אין דרכים תזונתיות לטפל במיומה קיימת, אבל על פי מחקרים מסתמן שהרגלי תזונה מסוימים יכולים להגביר סיכון לשרירנים בעוד שהרגלי תזונה אחרים יכולים להקטין את הסיכון. אמנם מדובר יותר בקשר מאשר בסיבתיות, אבל ההמלצות הבאות יכולות בכל מקרה רק להביא תועלת לבריאות:

מה כדאי לאכול

פירות וירקות

לפי מחקרים, פירות וירקות קשורים בסיכון נמוך יותר למיומות. ממחקרים עולה כי יש צורך בשתי מנות פרי לפחות ו-4 מנות ירק לפחות ביום. באחד המחקרים נמצא אפקט מגן של צריכת ירקות ירוקים מפני מיומות.

שומן בלתי רווי

צריכה של שומן רווי נמצאה קשורה בסיכון מוגבר יותר למיומות בעוד ששומנים בלתי רוויים קשורים בסיכון נמוך יותר. כדאי להעדיף מוצרים מן החי בעלי אחוזי שומן נמוכים יחסית ולדאוג שעיקר השומן שלנו יגיע משמן זית, אגוזים וזרעים, אבוקדו וטחינה.

מוצרי חלב

מחקרים מציעים שצריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב מגינה מפני מיומות. כרגע אין הסבר מדוע זה כך. משערים שזה בזכות תכולת הסידן הגבוהה שבמוצרי החלב או תכולת החומצה הבוטירית שנפוצה בהם.

ממה כדאי להימנע

אלכוהול

ממחקרים עולה שנשים ששותות אלכוהול נתונות לסיכון גבוה יותר למיומות לעומת נשים שאינן שותות. משערים שהסיבה לכך היא שאלכוהול אצל נשים גורם לייעוץ עודף של ההורמון אסטרוגן.

קפאין

צריכה גבוהה של קפאין, למעלה מ-500 מ”ג ליום (כמות שנמצאת בכ-5 כוסות קפה) נמצאה גם כמשפיעה על רמות ההורמונים, מצב שיכול לגרום ליצירת מיומות.

בשר אדום

על פי מחקרים, נשים שצורכות כמות רבה יותר מבשר אדום (ובשר חזיר) הן בסיכון גבוה יותר לפתח מיומות.

תוספי מזון כמו חומרים משמרים

רגע של עברית: תוספי מזון הם חומרים שמוסיפים למזון בתהליך ייצורו כמו צבעי מאכל, חומרי טעם מלאכותיים וחומרים משמרים, בניגוד לתוספי תזונה שהם תכשירי ויטמינים, מינרלים ועוד. מחקרים מציעים שנשים שצורכות כמות גדולה יותר של תוספי מזון כמו צבעי מאכל, חומרים משמרים וחומרי טעם מלאכותיים הן בעלות סיכון מוגבר יותר לפתח מיומות לעומת נשים שצורכות מזונות מלאים יותר. ככל שצריכת תוספים אלה גבוהה יותר, המשמעות היא שצריכת מזון אולטרה מעובד הינה גבוהה יותר. מזון אולטרה מעובד דל מאוד ברכיבי תזונה ואינו מומלץ בכל מקרה ולאף אחד.

ביספנול A

ממצאים מחקריים שמתחילים להתפרסם מציעים שהחומר ביספנול A שנמצא בפלסטיק עלול להיות אחת מהסיבות העיקריות למגמת העלייה במיומות. במחקר בו בדקו מיומות שנלקחו מנשים נמצא שריכוז ביספנול A במיומה עצמה היה גבוה יותר מריכוז ביספנול A ברחם של נשים שאינן סובלות ממיומות. משערים שההשפעה דמויית האסטרוגן של ביספנול A גורמת לגדילת המיומות. כדי למזער את החשיפה לחומר זה, חשוב לא לאחסן מזון חם בכלי פלסטיק ולחמם מזון במיקרו בכלי זכוכית או רק בכלי פלסטיק שמיועדים לשימוש במיקרו.

צריכה קלורית עודפת

צריכה קלורית עודפת יכולה להוביל לכמות גבוהה יותר של שומן בגוף. ככל שיש יותר שומן בגוף, כך רמת האסטרוגן בדם גבוהה יותר, כיוון שרקמת השומן מייצרת אסטרוגן. רמה גבוהה של אסטרוגן היא אחת מהסיבות העיקריות למגמת העלייה בשכיחות מיומות.

לסיכום:

אם את מתכננת הריון, ובמיוחד אם היו לך מיומות בעבר, כדאי לאמץ את הכללים האלה. יש רק רווח בריאותי בצידם.

מקורות:

Nagata, C., et al., Association of intakes of fat, dietary fibre, soya isoflavones and alcohol with uterine fibroids in Japanese women. Br J Nutr, 2009. 101(10): p.1427-1431.

Wise, L. A., and Laughlin-Tommaso, S. K., Epidemiology of uterine fibroids – From menarche to meopuase. Clin Obstet Gynecol, 2016. 59(1): p. 2-24.

Lucero, J., Harlow, B. L., Barbieri, R. L., Sluss, P., and Cramer, D. W., Early follicular phase hormone levels in relation to patterns of alcohol, tobacco, and coffee use. Fertil Steril, 2001. 76(4): p. 723-739.

Wise, L. A., et al., Intake of fruit, vegetables, and carotenoids in relation to risk of uterine leiomyomata. Am J Clin Nutr, 2011. 94(6): p. 1620-1631.

Wise, L. A., Radin, R. G., and Rosenberg, L., A prospective study of dairy intake and risk of uterine leiomyomata. Am J Epidemiol, 2010. 171(2): p. 221-232.

Chiaffarino, F., et al., Diet and uterine myomas. Obstet Gynecol, 1999. 94(3): p. 395-398.

Wise, L. A., et al., Prospective study of dietary fat and risk of uterine leiomyomata. Am J Clin Nutr, 2014. 99(5): p. 1105-1116.

Shen, Y., Xu, Q., Xu, J., Ren, M. L., and Cai, Y. L., Environmental exposure and risk of uterine leiomyoma: An epidemiologic survey. Eur Rev Med Pharmacol Sci, 2013. 17: p. 3249-3256.

Stewart, E. A., Cookson, C. L., Gandolfo, R. A., and Schulze-Rath, R., Epidemiology of uterine fibroids: A systematic review. Int J Obstet Gynaecol, 2017. 124(10): p. 1501-1512.

Othman, E. R., Al-Adly, D. M. M., Elgamal, D. A., Ghandour, N., and El-Sharkawy, S., Bisphenol-A concentrates preferentially in human uterine leiomyoma and induces proliferation in rat myometrium. Reprod Sci, 2016. 23(4): p. 508-514.

Ciavattini, A., et al., The association between ultrasound-estimated visceral fat deposition and uterine fibroids: An observational study. Gynecol Endocrinol, 2017. 33(8): p. 634-637.

המשיכי לקרוא מאמרים נוספים בנושאי תזונה בהריון: