עוד משהו שיכול לעניין אותך
כדאי לקרוא
פוסטים אחרונים
אובחנת עם סוכרת הריון? מזמינה אותך להדרכה שלי
הצילו! יש לי סוכרת הריון!
הדרכה אינטרנטית עד שתגיעי לדיאטנית
לכבוד שבוע התזונה 2023 בסימן “תזונה בריאה – לעשות טוב לנו ולסביבה”, הנה תשעה דברים שכל אחת מאיתנו יכולה לעשות כבר מעכשיו כדי לשפר את הבריאות שלה ולעשות טוב גם לסביבה. כי חשוב שנשים לב גם למה שחשוב לך כשאת בהריון וגם על עתיד העולם והסביבה אליו יגיע התינוק שלך.
רוצה להאזין במקום לקרוא? מוזמנת לפרק בפודקאסט שלי:
לבשל יותר בבית ולהזמין פחות אוכל מבחוץ
יש כמובן הרבה יתרונות תזונתיים ולא רק סביבתיים להזמנת פחות טייק אווי, אבל נתמקד כאן בסביבתיים: הכלים החד פעמיים של הטייק אווי מכילים פלסטיק שחומרים ממנו זולגים לאוכל חם. החומרים האלה מתפקדים בגוף כמשבשים הורמונליים ובהריון, הדבר האחרון שהיינו רוצות הוא שהחומרים האלה ישבשו לנו את ההורמונים ויחצו את השליה אל העובר. בהנקה – כמובן שלא רוצות שזה יגיע לחלב.
בנוסף, הפלסטיק לא מתפרק וגם מיחזור של פלסטיק הוא בעייתי וכל המיכלים משאירים פסולת רבה.
מכאן נובע הדבר הבא שכדאי לעשות והוא:
לצמצם שימוש בכלים חד פעמיים. לדוגמה, להביא ספל או כוס רב פעמית מיוחדת לקפה מהבית כדי לקחת קפה לדרך
כלים חד פעמיים מזהמים את הסביבה בפלסטיק, וכוס חד פעמית לשתייה חמה גם היא מקרטון שמצופה בפלסטיק וזולגים מהפלסטיק חומרים לקפה שלנו. מקובל ביותר ויותר בתי קפה להביא ספל רב פעמי מהבית ולקחת את הקפה הזה איתנו לדרך.
לא לאכול פופקורן משקית למיקרו
השקיות של הפופקורן מכילות קבוצה של חומרים שנקראים PFAS זה קיצור של שם ארוך – תרכובות פרא ופולי פלואורו אלקיליות שמשמשים כחומרים נוגדי בעירה, דוחי כתמים ומים. משתמשים בהם בבדי ריהוט שדוחים כתמים, בקצף כיבוי אש, במחבתות טפלון ובאריזות מזון כמו למשל שקיות של פופקורן למיקרו. הם נכנסים לגוף שלנו ולוקח להם עשרות שנים להתפנות ממנו. בהריון הם עוברים שליה ובהנקה הם יכולים לעבור לחלב (זה לא אומר אגב שצריך לעבור לתמ”ל כי החומרים האלה נמצאים בסביבה ולכן יכולים להיות גם בתמ”ל)
מחקרים מצאו שהם קשורים בבעיות בריאות שונות, כולל פגיעה בפוריות, לחץ דם גבוה בהריון ורעלת הריון, משקל לידה נמוך וסיכון גבוה יותר להשמנת ילדים.
לוקח לחומרים האלה 1000 שנים להתפרק מהסביבה ולכן הם נקראים forever chemichals
ולכן לא רק בהריון או בהנקה – באופן כללי כדאי לעשות הכל כדי למזער את החשיפה שלנו אליהם.
מחקר קטן וראשוני שערך משרד הבריאות ופורסם לפני כשנה בדק דגימות דם של 20 אנשים מישראל כדי לבדוק אם הם מכילים 12 סוגים שונים של PFAS. במחקר מצאו אצל הנבדקים 4 סוגים מתוך ה-12 שחיפשו.
ואם נסתכל רגע על הערך התזונתי של פופקורן למיקרו נראה שהוא מכיל 20% שומן וכמעט 1000 מ”ג נתרן ל-100 גרם. זאת כמות מטורפת של שומן ומלח. לעומת זאת, אם מכינים את הפופקורן בסיר בבית יש לנו שליטה על כמות השומן והמלח. אז תכינו פופקורן בסיר במקום בשקית למיקרו ותעשו טוב גם לעצמכם וגם לסביבה.
להשתמש פחות בכלי איחסון מפלסטיק ויותר בכלי זכוכית ונירוסטה, כולל בקבוקי שתייה
זכוכית ונירוסטה הם החומרים הבטוחים ביותר לאחסון מזון. אין להם ציפוי פנימי בעייתי וגם אם הם נשרטים, אין איתם בעיות כמו שיש עם פלסטיק. הם רב פעמיים ושימוש בהם מצמצם את הפסולת.
לאכול יותר מזונות מן הצומח
לפני 3 שנים, ממש חודש לפני הסגר הראשון של הקורונה, בתחילת פברואר 2020 השתתפתי במפגש של הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא ובו השיקו את דו”ח eat lancet. הדו”ח הזה הוא הסקירה המדעית המקיפה והרחבה ביותר שמגדירה מהי תזונה בריאה ממערכת מזון מקיימת (במשמעות של sustainable, כזאת שיכולה להתקיים לאורך זמן) ומה הצעדים שצריך לנקוט כדי להשיג אותה.
קצת רקע: לפני עשרת אלפים שנה, כשהתחילה המהפכה החקלאית (ובני האדם הפסיקו להיות ציידים לקטים אלא התחילו לגדל בעצמם את המזון שלהם), מעריכים שהיו בכל כדור הארץ 4 מיליון אנשים.
מאז גדלה האוכלוסיה, אבל עברו אלפי שנים, עד שנת 1804, כשמספר בני האדם בכדור הארץ הגיע למיליארד הראשון. רק 123 שנים עברו מאז ובשנת 1927 הגענו ל-2 מיליארד ותוך 72 שנה נוספות, בשנת 1999 היו כבר 6 מיליארד אנשים. היום אנחנו ב-8 מיליארד (בהשקת הדו”ח ב-2020 אמרו שזה יקרה רק ב-2024) ובעוד 27 שנה נגיע לכ-10 מיליארד בני אדם. לפי הקצב הזה, אולי הרבה קודם…
ככל שיש יותר אנשים, צריך לייצר יותר מזון והחקלאות חיונית מתמיד אבל כרגע היא הגורם המרכזי לפגיעה בטבע. ואם היא לא תתבצע בצורה חכמה, אנחנו נגיע לנזק בלתי הפיך לכדור הארץ.
37 מדענים מובילים בעולם התכנסו כדי לענות על השאלה – האם ניתן להאכיל 10 מיליארד בני אדם בתזונה בריאה ומקיימת, כלומר – מבלי שתפגע בכדור הארץ, באקלים ובטבע.
ההתכנסות שלהם הניבה את דו”ח EAT-Lancet הנה שוב הקישור לקריאת הדו”ח המתורגם.
אז האם ניתן להאכיל את כל בני האדם בלי לפגוע בסביבה? התשובה היא כן, אבל זה ידרוש שינוי משמעותי בהרגלי האכילה שלנו, בייצור המזון ובכמות המזון שנזרוק. ואנחנו צריכים להתחיל כאן ועכשיו.
אחת ההמלצות העיקריות היא לאכול פי 2 יותר פירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים ולהפחית ביותר מ-50% צריכה של בשר אדום, סוכר ומזונות אולטרה מעובדים. נכון לעכשיו, 50% מהתזונה של בני הנוער בישראל היא מזון אולטרה מעובד ו-40% מהתזונה של המבוגרים!
כדי לייצר בשר צריך הרבה יותר מים ושטחים חקלאיים מאשר כדי לגדל מזון מן הצומח כמו קטניות.
אז מספיק שנפחית במעט את כמות הבשר ונגביר את צריכת המזון מן הצומח כדי לעשות טוב גם לעצמנו וגם לסביבה.
אגב, מחקרים על אוכלוסיות שמגיעות לאריכות ימים בבריאות טובה מוצאים שצריכת הבשר האדום שלהם אפסית ועיקר התזונה שלהם מתבססת על מזונות מן הצומח.
כמו בכל דבר, גם כאן חשובה התאמה אישית אצל דיאטנית, במיוחד בתקופת ההריון וההנקה.
לגדל לבד מה שאפשר, אפילו באדנית
עשבי תיבול הם גידולים שמועדים להיות מרוססים במיוחד בחומרי הדברה, כי מזיקים פוגעים בשלמות העלה ואז אי אפשר למכור עלים עם חורים. לכן, אם יש לך אפשרות לגדל באדנית עשבי תיבול שאת משתמשת בהם בתדירות גבוהה כמו פטרוזיליה, שמיר, בזיליקום ונענע זה מעולה.
בהרבה ערים יש גם גינות קהילתיות, ואפשר לקבל שם ערוגה ולגדל ירקות נוספים ועשבי תיבול כמו סלרי, תרד ובעונה גם מלפפונים, עגבניות רגילות ועגבניות שרי, פלפלים ועוד. כך אפשר להרוויח קצת פחות חשיפה לחומרי הדברה בתזונה ולהרוויח פעילות נהדרת עם הילדים.
איך לגדל עשבי תיבול באדנית? הנה כמה טיפים שקיבלתי מבעלי, אורי קראוזה, שהוא אגרונום גנן:
אדניות של עשבי תיבול זקוקות להרבה שמש, לכן כדאי למקם אותן בחלון דרומי, מזרחי או מערבי אך לא בחלון שפונה צפונה.
האדמה באדניות צריכה להיות תמיד לחה, צריך לבדוק ולהשקות בהתאם.
יש עשבי תיבול עונתיים, כלומר צומחים רק בחלק מהשנה כמו פטרוזיליה, שמיר, כוסברה, בצל ירוק בזיליקום ורוקט.
לעומתם יש עשבי תיבול רב שנתיים כמו רוזמרין, אורגנו, עירית, זעתר ותימין.
לזרוק פסולת של פירות וירקות לקומפוסט
אם אנחנו בענייני ירקות, כדאי במקום לזרוק לפח את הקליפות, הקצוות והליבות – בקיצור, כל מה שלא אוכלים מפירות ומירקות, לאסוף ולזרוק אותם למיכל לייצור קומפוסט, קומפוסטר.
הקומפוסטר הוא ארגז גדול (או אפילו שק גדול) ומאוורר שמכניסים לתוכו שאריות של מזון מהצומח עם נסורת או עם עלים יבשים. צריך לחות וצריך אוורור ואז הטבע עושה את שלו – השאריות נרקבות בעזרת חיידקים אירוביים – חיידקים שזקוקים לחמצן – ובסופו של דבר, אחרי כ-3-4 חודשים, נוצר קומפוסט – דשן אורגני עשיר וחסר ריח שאפשר להוסיף לאדמה ובכך להגביר את האיכות שלה.
יש קומפוסטרים קהילתיים שאפשר להביא אליהם את הפסולת ואפשר גם להתארגן ולהקים קומפוסטרים בחצר של הבית המשותף, בבתי ספר ובגני ילדים. בגן העירוני של הבת הצעירה שלי היה קומפוסטר כזה. כמובן, אם את גרה בבית עם גינה, את יכולה ליצור קומפוסטר משלך והקומפוסט יעזור לדשן את האדמה בגינה שלך.
את הקומפוסט צריך לערבב מדי פעם כדי לדאוג שמגיע מספיק חמצן לכל החלקים.
למה זה טוב לסביבה? כי אם זורקים את השאריות האלה לפח הרגיל, הוא מוטמן בתוך האדמה ביחד עם שאר האשפה. בתוך האדמה אין חמצן, ואז החיידקים שמפרקים את המזון הם חיידקים אנאירוביים. תוצר הלוואי של הפירוק הוא הגז מתאן (כמו גז הבישול) – פחמן שקשור ל-4 אטומי מימן וכך נפלט עוד גז מתאן לאטמוספירה ומוסיף לפליטות הפחמן ולאפקט החממה.
וזאת בדיוק הסיבה לעשות את הדבר השמיני שהוא –
לצמב”ז
לצמבז זה ראשי תיבות של צמצום בזבוז מזון. לזרוק פחות אוכל.
לא כי יש ילדים רעבים באפריקה, ולא לגמור את כל מה שיש בצלחת גם אם אנחנו לא רעבות יותר.
אלא לתכנן מראש מה מכינים בבית ומה קונים כדי שנצטרך לזרוק פחות ולבזבז פחות.
רשימת קניות יכולה מאוד לעזור לנו בהקשר הזה.
סדר העדיפויות הוא קודם כל להאכיל בני אדם ואז להאכיל בע”ח, לזרוק לקומפוסט מזון צמחי ורק את מה שאי אפשר לקמפסט לזרוק לאשפה. אפשר למשל לשמור שאריות של עוף ולתת לחתולים בשכונה. כמה שפחות אשפה שתיטמן באדמה – רווח נקי שלנו, תרתי משמע.
ללכת יותר ברגל
מכירות את זה שלוקחים את האוטו לסידורים? או שמחפשים חנייה הכי קרוב שאפשר ולפעמים מסתובבים זמן רב עד שמוצאים ובינתיים מבזבזים הרבה דלק?
אם נלך יותר ברגל במקום לקחת את הרכב או נחנה רחוק יותר, גם נחסוך בדלק, גם נפחית פליטה של גזים מזהמים מהרכב וגם נגביר את הפעילות הגופנית הספונטאנית שלנו. להבדיל מפעילות גופנית יזומה. גם אם עושים ספורט, מדובר בכמה שעות בודדות בשבוע, אבל מה עם שאר השעות? אנחנו רוב הזמן בישיבה, וזה מצב פחות טוב לבריאות שלנו. חשוב שנהיה כמה שיותר בתנועה ולכן לפעילות גופנית ספונטאנית, זאת שעושים בלי לשים לב, יש השפעה חשובה מאוד.
נוחות היא לא תמיד דבר טוב
אין ספק שכל מה שהזכרתי בפוסט הזה פחות נוח, אבל נוחות היא לפעמים האויב הבריאותי והסביבתי שלנו. כדי שיהיה לנו יותר נוח, קורה שאנחנו עושות ועושים דברים שפוגעים בסביבה ופוגעים בנו.
ולסיום – אין מושלם
חשוב לי להדגיש: אין מושלם, לא כל אחד יכול לעשות את הכל או לפעמים יש תקופות בחיים בהן באמת הרבה יותר קשה ליישם באופן משמעותי חלק גדול מהעצות האלה. אז תעשו – אפילו בקטנה. הרבה אנשים שעושים שינוי קטן משמעותי יותר ממעט אנשים שעושים שינוי גדול.