עוד משהו שיכול לעניין אותך
כדאי לקרוא
פוסטים אחרונים
אובחנת עם סוכרת הריון? מזמינה אותך להדרכה שלי
הצילו! יש לי סוכרת הריון!
הדרכה אינטרנטית עד שתגיעי לדיאטנית
יכול להיות ששמעת את המונח הזה ולא היה לך ברור מה המשמעות שלו, כיוון שמוכר יותר המושג “מזון מעובד”. העניין הוא, שמזון מעובד הוא לרוב מזין ובריא ואילו מזון אולטרה מעובד – פחות. הנה ההסבר המלא:
רוצה להאזין במקום לקרוא? מוזמנת לפרק 21 בפודקאסט שלי:
מה זה?
מזון אולטרה מעובד הוא מזון שעבר מספר תהליכי עיבוד תעשייתיים ומכיל לעיתים קרובות תוספים שאינם מהטבע.
גם אם מוסיפים לו סיבים או ויטמינים, מוציאים סוכר ומכניסים ממתיקים מלאכותיים או מוציאים את שומן הטראנס, עדיין המזון הזה לא מהווה תחליף טוב למזון לא מעובד או מעובד מינימלית.
כשרשימת הרכיבים של המוצר כוללת מספר רב של חומרים, בעיקר כאלה שאינם בשימוש ביתי, מדובר במזון אולטרה מעובד. נכון שהרכיבים עוברים תהליכי אישור, אבל כבר קרה שעם השנים התגלה שהשפעת רכיבים מסויימים עלולה להיות מזיקה כמו ניטריטים בבשר מעובד שמוגדרים כמסרטנים.
ההבדל בין מזון מעובד לאולטרה מעובד
משרד הבריאות בישראל אימץ את הגדרת ארגון ה-FAO לסיווג 4 דרגות של עיבוד מזון:
1. מזון לא מעובד או מעובד מינימלית – ירקות, פירות, קטניות, דגנים, עוף/בשר/דגים טריים
2. מזונות שמוצו מתוך מזונות מהטבע או מהטבע עצמו, ומשמשים לתיבול ולבישול כגון שמן, סוכר ומלח.
3. מזונות מעובדים = מזונות מהטבע שהוספו להם מרכיבים מקבוצה מספר 2 למשל לחם, גבינה, פירות משומרים.
4. מוצרים אולטרה-מעובדים שהם, כאמור, מזונות שעברו מספר תהליכי עיבוד תעשייתיים.
דוגמאות למזונות אולטרה מעובדים
חטיפים מלוחים ושומניים, משקאות קלים וממותקים, דגני בוקר, חטיפי אנרגיה, תבשילים להכנה מיידית בתוספת מים רותחים, פריכיות אורז, רטבים, ממרחים, מעדנים, חטיפי עוף (בשרים מעוצבים), נקניקים, נקניקיות, מזון ממותק וחטיפים ממותקים, עוגות, עוגיות, מיצים, גלידות, משקאות קקאו, תחליפי חלב לילדים, מוצרי תינוקות, מוצרים ל”בריאות” ול”דיאטה” כגון אבקות או ארוחות מועשרות, מגוון מוצרים מוכנים לחימום כמו פאי מוכן לאכילה, חטיפי עוף ודגים, אבקות מרקים וקינוחים, מזונות (מקבוצה 1 או 3) שמכילים תוספים לשיפור הטעם והמראה כגון יוגורט רגיל עם ממתיקים מלאכותיים או לחם שמכיל מתחלבים, וכן משקאות אלכוהוליים שהאלכוהול בהם עובר זיקוק כגון וודקה, וויסקי ורום.
משרד הבריאות מעריך שכ-15% מהמזונות שנצרכים בישראל הם מזונות אולטרה מעובדים.
איך הם נולדו
במקרה (או שלא) ממש לפני שהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה עמדתי במטבח ובישלתי. כדי להנעים לי את הזמן האזנתי לפודקאסט החביב עלי, “חיות כיס”, ובמקרה הגעתי לפרק הזה:
בפרק המומלץ מאוד הזה, למדתי שהטכנולוגיות ליצירת מזונות אולטרה מעובדים הגיעו לעולם מתוך הכרח – לייצר מזון בטוח, טעים וקל לשינוע ל-12 מיליון חיילים של הצבא האמריקאי במהלך מלחמת העולם השניה. לא פשוט להאכיל כל כך הרבה חיילים, ולשם כך, הצבא האמריקאי שילם מיליוני דולרים כדי שתעשיית המזון תמצא פתרונות. עד היום, הטכנולוגיות שפותחו משמשות את תעשיית המזון לייצור מזון זול, בעל חיי מדף ארוכים שהציבור עם השנים גם התרגל לטעמו (ידעתם למשל שהחטיף “צ’יטוס” נולד בעקבות עודפים של אבקת גבינה שנשארו עם תום המלחמה?).
למה לא כדאי לאכול מזונות אולטרה מעובדים?
1. כי הם לא מאוזנים תזונתית יש בהם צפיפות קלורית גבוהה (הרבה קלוריות ליחידת משקל), טעמים חזקים ונטייה לצרוך מהם בעודף כתוצאה מהרכבי שמן, שומן, סוכר, מלח ותוספים שונים.
במצב כזה הם מתאפיינים בצריכה מוגזמת ובאים על חשבון מזונות בריאים יותר.
2. כי צריכה שלהם מובילה לצריכת נתרן וסוכר גבוהות מהמומלץ.
3. כי הם מעודדים אכילה לא מודעת. הם מוכנים לאכילה ללא צורך בצלחת, שולחן ועזרים נוספים. ניתן לאכול אותם מול הטלוויזיה, תוך כדי העבודה או על הדרך.
4. כי המרקם שלהם לרוב לא מחייב לעיסה ומעודד התרגלות לאכילה שכזאת, לכן אם מציעים אותם לפעוטות, הם עלולים לסרב לאכול פירות וירקות כי הם אינם מורגלים בתהליך הלעיסה.
5. כי הם מוצעים בגדלי מנה גדולים ובכך מעודדים אכילת יתר.
6. כי ייצורם, הפצתם, שיווקם וצריכתם פוגעים בבריאות, בתרבות, בחיי החברה ובסביבה:
חיי חברה – מזון אולטרה-מעובד מיוצר באריזות מוכנות לאכילה בכל רגע, ופוגע בחיי החברה בכך שהוא מייתר את הצורך באכילה משותפת, כגון ישיבה ליד שולחן, הכנת מזון והתכוננות לאכילה. כך מתפספסות הזדמנויות משפחתיות- חברתיות ומתעצם הבידוד החברתי.
סביבה – השימוש בשמן זול, בסוכר ובמרכיבים אחרים מעודד ייצור אינטנסיבי של מזון יחיד שאינו מיועד לתוצרת מקומית. ייצור כזה דורש השקעה אנרגטית לא מאוזנת, גורם לפגיעה במגוון הביולוגי ויוצר בזבוז רב.
7. כי תזונה שמבוססת על מזון אולטרה-מעובד עלולה לפגוע בפוריות
בקיצור, כי הם פוגעים בבריאות שלנו, בסביבה שלנו ואפילו ביחסים שלנו עם חברים ובני משפחה.
עוד הרחבה על ההבדל בין מזון מעובד לאולטרה מעובד
המזונות האולטרה מעובדים מיוצרים רק בצורה תעשייתית, ומכילים חומרים שלא נמצאים במזונות מעובדים. מדובר ברכיבים שבדרך כלל לא משתמשים בהם בהכנת אוכל רגילה והם מיועדים לחיקוי טעמים, ריחות או מרקמים רצויים או להסוואה של טעמים, ריחות או מרקמים לא רצויים.
רכיבים כאלה כוללים: מיצויים ישירים ממזונות כגון קזאין, לקטוז ,גלוטן
עיבוד נוסף של מרכיבי מזון כגון הידרוגנציה של שמנים, הידרוליזה של חלבונים, מיצוי חלבוני סויה, מלטודקסטרין, סירופ תירס עשיר בפרוקטוז ,תוספים כגון צבעי מאכל, מייצבי צבע, תוספי טעם, מגבירי טעם, תחליפי סוכר.
עזרי עיבוד כגון מייצבים, מונעי הידבקות, חומרים מונעי הקפצה, חומרי זיגוג, מתחלבים, תוספי לחות.
מוצרים אולטרה מעובדים כוללים לעיתים תהליכים תעשייתיים שאין להם מקבילים בבישול הביתי, כגון אקסטרוזיה (תהליך בו משתמשים בטמפרטורה גבוהה ולחץ גבוה כדי לשנות את התכונות הכימיות והפיזיות של המזון כך שניתן יהיה לעצב אותו בדרכים חדשות. כך למשל מייצרים במבה)
המטרה העיקרית של התעשייה בייצור מוצרים אלו היא ליצור מוצרים מוכנים לאכילה, שתייה או חימום, אשר יחליפו מזונות לא מעובדים או מעובדים מינימלית המוכנים לצריכה באופן טבעי כגון פירות, אגוזים, חלב ומים, ואשר יחליפו הכנה טרייה של משקאות, תבשילים, קינוחים וארוחות. מזונות אולטרה-מעובדים מאופיינים בטעמים חזקים, ארוזים בצורה מושכת עין ומשווקים בצורה אגרסיבית לילדים ולמבוגרים, טוענים ליתרונות בריאותיים (בשעה שהם לא), רווחיים מאוד, ממותגים וגלובליים.
מה מראים מחקרים?
מחקרים מצביעים על כך שצריכת מזון אולטרה מעובד מעלה את הסיכון לסוכרת, מחלות לב וכלי דם, השמנה, כבד שומני, סוגים מסויימים של סרטן, פגיעה במיקרוביום ועוד. אפשר לקרוא על כך בהרחבה בקישור המצורף. בינתיים, עדויות מחקריות רבות שהצטברו בשנים האחרונות מצביעות על כך שמזונות אולטרה מעובדים שתופסים את מקומם של מזונות שאינם כאלה, מגבירים את הסיכון להשמנה ולמחלות כרוניות כנ”ל ואף לתמותה בטרם עת.