האם יש מזונות או משקאות אשר מגבירים את ייצור החלב?

עוד משהו שיכול לעניין אותך

כדאי לקרוא

פוסטים אחרונים

אובחנת עם סוכרת הריון? מזמינה אותך להדרכה שלי

הצילו! יש לי סוכרת הריון!
הדרכה אינטרנטית עד שתגיעי לדיאטנית

מיניקות רבות חוששות שהן לא מייצרות מספיק חלב. למעשה, זו דאגה שכיחה בעולם המערבי (אך מסתבר שלא במדינות מתפתחות). “אין מספיק חלב” היא הסיבה הנפוצה ביותר שנשים מנמקות בה הפסקת הנקה[i] ולכן גם אמהות וגם מטפלים מחפשים מענה לדאגה זו[ii].

האם בכל זאת יש גורמים במזון שמגבירים ייצור חלב? ומה זה גלקטוגוגים ואיך הם קשורים לזה?

ברוב המקרים אין הצדקה לחשש פן מייצרים מעט מדי חלב. ייצור מועט מדי של חלב היא מקרה נדיר יחסית שמשני למצבים כמו דימום מאסיבי לאחר הלידה, ניתוח הקטנת חזה, לשון קשורה אצל התינוק או בעיות בריאותיות. במקרים רבים אפשר להגביר את ייצור החלב על ידי ריקון תכוף וסדיר של השד.

התחלת הפרשת החלב (לקטוגנזיס II) מתחילה אחרי לידת השליה והירידה הפתאומית ברמות פרוגסטרון שבאה בעקבותיה. כך עולות רמות פרולטקין, אשר חשוב  להתחלת ההנקה. לאחר מכן, רמות פרולקטין יורדות בהדרגה אך אספקת החלב נשמרת או גוברת באמצעות מנגנון היזון חוזר מקומי:

האם ידעתם שהחלב מכיל חומר שמעכב ייצור חלב? בחלב קיים פפטיד שנקרא בקיצור FIL (FEEDBACK INHIBITOR OF LACTATION) אשר מעכב ייצור נוסף של חלב כל עוד קיים חלב בשד. הוצאה מתמשכת של חלב מהשד ועמו גם הפפטיד הזה, היא זו שמגרה את השדיים להמשיך ולייצר חלב.

ככל שהשד ירוקן באופן תדיר ויסודי יותר, כך יגבר ייצור החלב.

  

האם יש חומרים אשר יכולים להגביר את ייצור החלב?

גלקטוגוגים Galactogogues – הינם תרופות או חומרים אחרים שנחשבים כמסייעים להתחלה, שמירה או הגברה של ייצור החלב.

על פי לורנס, מחברת הספר “הנקה לבעלי מקצועות הרפואה” יש לשמור את השימוש בגלקטוגוגים למצבים שבהם, לאחר הערכה יסודית, לא ניתן היה להגביר את ייצור החלב בשום דרך אחרת (כמו טיפול תרופתי או הגברת תדירות ההנקה/שאיבה).

למעשה, הגברת ריקון השד הוא ה”גלקטוגוג” הטוב ביותר.

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, השתמשו נשים בצמחים שונים להגברת ייצור החלב. מנגנוני הפעולה שלהם אינם ידועים. עם זאת, אין שום מחקרים מבוקרים אודות יעילותם או בטיחותם .

חילבה

נחשב לגלקטוגוג הצמחי המומלץ ביותר עוד מימי קדם. הוא רשום כבטוח לשימוש על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני. מינונים מומלצים: 1-4 כמוסות (580-610 מ”ג) כל אחת, 3-4 פעמים ביום. שני דיווחים ראשוניים, האחד משנת 2000 והשני משנת 2002, הציעו יעילות של החילבה.

תופעות לוואי:  הזעה מוגברת בריח מייפל, ריח מייפל של החלב והשתן, גם של התינוק (עלול לגרום לאבחנה מוטעית של MSUD, מחלה גנטית אשר מאופיינת בשתן בעל ריח של סירופ מייפל), שלשול, הגברת תסמיני אסטמה, הורדת רמת הסוכר בדם, פוטנציאל לאלרגיה, אינה מומלצת לשימוש במהלך ההיריון.

זרעי שומר

תבלין נפוץ בעל יכולות אסטרוגניות ומוניטין של גלטקוגוג, אך ללא עדות מדעית התומכת בכך.

בירה[iii]

במספר מדינות, במיוחד באירופה, קיימת אמונה שצריכה מתונה של בירה יכולה להועיל להתחלת ההנקה ולהגברת הצלחתה. בירה יכולה להגביר הפרשת פרולקטין והרכיב שאחראי לכך הוא כנראה פוליסכריד שמקורו בשעורה. כך שגם בירה לא אלכוהולית יכולה להשפיע על הפרשת הפרולקטין באופן דומה.

עם זאת, אין מחקרים שבדקו את השפעת צריכת הבירה – אלכוהולית או לא אלכוהולית – על ייצור החלב. לעומת זאת, מחקרים הראו ירידה בצריכת החלב אצל תינוקות זמן קצר לאחר שהן צרכו אלכוהול באופן מתון.

משערים שאלכוהול מפריע לתהליכים ההורמונליים שקשורים בייצור חלב ובשחרורו[iv]

הגברת השתיה

הקצובה של נוזלים לנשים מיניקות עומד על 3.8 ליטרים של סה”כ מים. זה כולל כ-3 ליטרים מסך המשקאות כולל מי שתיה והשאר מן התזונה[v].

קיים מיתוס שלפיו צריך לשתות הרבה כדי להגביר את כמות החלב, אך אין זה מועיל לאם או לחלב שלה לצרוך בכוח עודף של נוזלים. מחקר אחד[vi] אף הראה שמיניקות שהגבירו את צריכת הנוזלים שלהן ב-25% לא ייצרו יותר חלב מאשר הכמות שייצרו כאשר שתו לפי מידת הצמא.

רוצה לדעת עוד על מזונות או תוספים שמגבירים או מפחיתים ייצור חלב? מוזמנת להדרכה הדיגיטלית שלי “תזונה טובה בהנקה”.

מקורות לקריאה נוספת:


[i]  Amir LH. Breastfeeding, managing ‘supply’ difficulties. Aus Fam Phys. 2006;35(9):686-688.

[ii]  Lawrence RA, Lawrence RM. Breastfeeding – A guide for the medical profession. 6th edition. 2005. Mosby, Inc. pp. 408, 1091.

[iii]  Koletzko BLehner FBeer and breastfeeding. Adv Exp Med Biol.2000;478:23-28.

[iv]  Mennella J. Alcohol’s effect on lactation. Alcohol Res Health. 2001;25(3):230-234.

[v] Institute Of Medicine. DRI Dietary reference intakes. The essential guide to nutrient requirements. 2006. The National Academies Press, Washington D.C. p.158.

[vi]  Dusdieker L et al. Effect of supplemental fluids on human milk production. J Pedatr 1985;106(2):207-211.

המשיכי לקרוא מאמרים נוספים בנושאי תזונה בהריון: