בעולם שבו המדע מוכיח שוב ושוב את החשיבות העצומה של ההנקה, מדוע פחות ממחצית מהתינוקות בעולם יונקים לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי? התשובה לשאלה זו מורכבת יותר ממה שנדמה לנו, וטמונה בשילוב של שיווק אגרסיבי מצד תעשיית תחליפי החלב (תמ"ל) והיעדר תמיכה ציבורית, ממשלתית וחוקתית בנשים מיניקות. בואו נצלול לעומק הסוגיה ונבין את הכוחות המודעים והלא מודעים שפועלים מאחורי הקלעים.
רוצה להאזין במקום לקרוא? לחצי כאן:
חלב אם – הרבה מעבר למזון
הנקה היא רפואה מונעת לכל החיים, לא רק כי היא מונעת מחלות זיהומיות ומוות בעריסה, אלא כי היא מונעת גם סיכון להשמנה ולסוכרת סוג 2. עבור פגים ההנקה קריטית במיוחד, כי היא מסייעת בהפחתה משמעותית של הסיכון לדלקת נמקית של המעי (NEC = Necrotizing Entero Colitis), מצב מסכן חיים נפוץ יחסית בפגים. החלב מכיל חיידקים שחיוניים להתפתחות המיקרוביום של התינוק ומכיל גם אוכל בשביל החיידקים האלה – 200 סוגים שונים של פחמימות מיוחדות שהן בעצם סיבים תזונתיים והתינוק לא מעכל אותן. הן נקראות HMO = Human milk oligosaccharides ועוד נחזור אליהן בהמשך. כתבתי עליהם גם כאן
סוגי החיידקים מחלב האם קשורים בסיכון נמוך יותר למחלות אלרגיות, אסטמה, עודף משקל והשמנה. הנקה היא רפואה מונעת גם לנשים כי היא מקטינה את הסיכון לסרטן השד והשחלות, ליתר לחץ דם, להתקפי לב, לשבץ מוחי ולרמות גבוהות של כולסטרול.
הנקה היא חלק מתזונת אלף הימים הראשונים, שקובעת את הבריאות של התינוק עכשיו וגם בעתיד וכל דולר שמשקיעים בתזונה טובה בתקופה הזאת מחזיר את עצמו אחר כך פי 35 כי המדינה מקבלת אנשים בריאים יותר בעלי יכולת טובה יותר לתרום לחברה.
וגם הסביבה מרוויחה
ההשפעה של ההנקה חורגת מעבר לבריאות של בני אדם כי היא משפיעה גם על הסביבה: ככל שיותר תינוקות יקבלו חלב אם צריך יהיה לגדל פחות פרות (שהגזים שהן פולטות הן חלק משמעותי מגזי החממה שגורמים לשינויי האקלים), לצרוך פחות חשמל כי צריך לחלוב פחות פרות ולהפעיל פחות מכונות במפעלי ייצור תמ"ל, צריך פחות חומרי גלם לייצור אריזות התמ"ל, פחות פלסטיק, פחות פסולת, פחות דלק במשאיות לשינוע ועוד.
המציאות העגומה: למה אחוזי ההנקה לא גבוהים מספיק?
בפועל, פחות ממחצית התינוקות בעולם יונקים לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי.
המלצות ארגון הבריאות העולמי הן הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ולאחר מכן המשך ההנקה תוך מתן מזונות מוצקים שכמותם הולכת וגדלה בהדרגה על חשבון מספר ההנקות עד גיל שנתיים או יותר כל עוד האם והפעוט רוצים בכך.
מעריכים שמדי שנה הולכים לאיבוד ברחבי העולם כ-341 מיליארד דולר בגלל אי הנקה וזה עוד בלי לכמת את הנזק הסביבתי.
בארץ, בסקר "מב"ת לרך" של משרד הבריאות בין השנים 2019-2020 נצפתה ירידה בשיעורי ההנקה. בגיל חודשיים כ-54% מהתינוקות היו על הנקה בלעדית לעומת 58% בסקר הקודם שנערך עשור קודם לכן בין 2009-2012. בגיל חצי שנה רק כ-15% מהתינוקות יונקים לעומת 20% בסקר הקודם.
אז למה זה קורה? אם ההנקה כל כך חשובה ועוזרת, למה אחוזי ההנקה אינם גבוהים יותר?
אימהות שרוצות ויכולות להיניק מתמודדות עם חסמים רבים ויש מערכת שלמה של כוחות ושיקולים שמשפיעים עלינו, לא לכולם אנחנו מודעים. בפוסט הזה אני מפרטת על המניפולציות והדרכים בהן חברות התמ"ל משפיעות על הורים ועל אנשי מקצוע וגם מה אפשר לעשות כדי שיותר תינוקות יוכלו לקבל את הזכות הבסיסית שלהם – התזונה הטובה ביותר עבורם.
חשוב לי להדגיש: אני לא נגד תמ"ל. אילו לא היה תמ"ל, לא בטוח שהייתי פה היום. יש מקרים בהם תינוקות חייבים תמ"ל, לפעמים גם תינוקות יונקים – הכלל הראשון של יועצות ההנקה הוא feed the baby, אבל במוצר כל כך רגיש צריך להיות שיווק הוגן והעלאת המודעות לכוחות שפועלים עלינו כדי שייכנסו למסגרת השיקולים שלנו.
הכוח מאחורי הקלעים: תעשיית התמ"ל
היסטוריה קצרה של התמ"ל
הסיפור שלנו מתחיל בשנת 1865, אז הכימאי הגרמני יוסטוס פון לייביג רשם פטנט על התמ"ל הראשון. לאורך כל ההיסטוריה, תינוק שלא היה יונק היה זקוק למינקת ואם לא מצאו לו מינקת היה בסכנת חיים או שהצליח לשרוד על תערובת של חלב פרה או חלב עיזים.
עם השנים הייצור השתכלל וגם השיווק. בהתחלה פנו לאימהות ולרופאים ובשיווק הטילו ספק באיכות של חלב האם וטענו שהמוצר מספק את הפתרון הרפואי המושלם.
רוב המותגים המובילים של היום התחילו לפני כ-100 שנה, בשנות העשרים של המאה העשרים.
נסטלה הפכה במהרה למובילה העולמית בשיווק תמ"ל ויצרה עם הזמן 80 מפעלים ו-300 משרדי מכירות או סוכנויות תוך חמישים שנה
הטרגדיה שהובילה לשינוי
עד שנות החמישים של המאה הקודמת, שיווק אגרסיבי של תמ"ל היה מוטמע היטב במערכות הבריאות של מדינות רבות. כאשר הפסיקה עלייה במכירות במדינות בעלות הכנסה גבוהה בסביבות שנות החמישים, החברות פנו לשווקים חדשים והרחיבו את השיווק שלהן למדינות העולם השלישי באפריקה, במזרח התיכון, באסיה ובדרום אמריקה.
חברות קידמו תמ"ל באמצעות הפצת דוגמיות חינם ותיאור התמ"ל כמוצר מודרני, מדעי, יוקרתי ועולה על חלב אם. העסיקו נשות מכירות לבושות כמו אחיות שיצרו קשר עם אימהות חדשות בבתי חולים ובבתים.
הטרגדיה הייתה שאחרי דוגמיות החינם לא תמיד היה כסף להמשיך ולרכוש תמ"ל, והיו מכינים אותו מדולל יותר כדי לחסוך, מה שהוביל לתת תזונה ולנזק לצמיתות וזה עוד במצב הטוב כי במקומות ללא גישה למים נקיים אי אפשר היה להכין את התמ"ל בצורה בטוחה ובינתיים האמא הפסיקה את ההנקה וכבר לא היה לה חלב וכך תינוקות רבים מתו ברחבי העולם השלישי בשנות השבעים.
הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל
בעקבות העלייה בתמותת התינוקות באפריקה בגלל הכנה לא בטוחה של תמ"ל התפרסם בשנת 1974 הדו"ח The baby killer שהעלה למודעות את האחריות של תעשיית התמ"ל בפגיעה בתינוקות והוביל שלוש שנים אחר כך לחרם עולמי על מוצרי נסטלה וללחץ פוליטי שבעקבותיו האו"ם נכנס לתמונה והחליט לעשות מעשה.
בשנת 1981 פירסמה העצרת הכללית של האו"ם את מה שידוע כיום כקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל.
הקוד הוא מסמך של כללים שמטרתם להגן על ההנקה ולקדם אותה על ידי כך שמוודאים שהשיווק, הפרסום וההפצה של תמ"ל אינם פוגעים בהנקה.
בין היתר הקוד אוסר על נציגים מטעם חברות התמ"ל להכניס למרפאות דוגמיות, קופונים, חומרי הסברה, מתנות כמו מדי גובה, מדבקות, משחקים וכו'.
הקוד גם אוסר על מימון כנסים וימי עיון לצוותים רפואיים.
האם הקוד מיושם?
אם בעבר היו בטיפות החלב בארץ מוביילים או מדבקות של חברות תמ"ל, היום כבר אין. עם זאת, חברות תמ"ל ממשיכות לתת חסויות לכנסים של אנשי מקצוע ולממן מחקרים, כך שהקוד אינו מיושם באופן מלא.
כדי ליישם את הקוד צריך להכניס אותו לחקיקה ולאכוף את החוק. מנגנוני האכיפה, לא רק בארץ, לא מתוקצבים באופן מתאים ואין סנקציות משמעותיות שאפשר להטיל על חברות שמפרות את הקוד.
זה המקום גם לציין שיש הרבה מאוד פרצות בקוד והוא גם לא ממש עודכן, פורסם נספח בשנים האחרונות (הקישור הזה מוביל לנוסח מעודכן של הקוד משנת 2017) אבל מאז שנת 1981 חלו הרבה שינויים שהקוד לא מתייחס אליהם, בעיקר בכל מה שקשור לשיווק דיגיטלי. בעקבות השינויים המהירים שחלים בטכנולוגיה, צריך לדעתי לכתוב את הקוד לגמרי מחדש, לסגור את הפרצות ולעדכן אותו כל חמש שנים.
איך התמודדה תעשיית התמ"ל עם המגבלות של הקוד?
תעשיית התמ"ל כמובן לא ישבה בשקט, היא פשוט שינתה את אסטרטגיות השיווק שלה.
התעשייה ייסדה קבוצות לובי בינלאומיות שעסקו בתיקון תדמיתי והצהירו על שיווק אחראי ורגולציה פנימית כדי שלא יהיה צורך לבדוק אותם מבחוץ. כולנו יודעים שזה כמו לתת לחתול לשמור על השמנת…
התעשייה פנתה לקהל יעד של אימהות עובדות, אימהות לילדים גדולים יותר ואימהות לתינוקות עם בעיות רפואיות ויצרה קטגוריות חדשות של מוצרים – תמ"ל מלידה עד חצי שנה, תמ"ל המשך מגיל חצי שנה ועד שנה, תמ"ל גדילה מגיל שנה עד שלוש ותמ"לים מיוחדים – שכאן מתחייב לומר שיש מקרים בהם זאת האפשרות היחידה להאכיל תינוקות כמו למשל במקרים חמורים מאוד של אלרגיה, בה צריך תמ"ל מפורק, או במקרים של מחלות גנטיות נדירות אבל מדובר במקרים לא שכיחים.
בכל מקרה, האסטרטגיות האלה איפשרו לחברות התמ"ל לפנות לשווקים חדשים ולהשתמש בשיווק שעוקף את כללי הקוד.
כך עלו מכירות התמ"ל במהלך ארבעת העשורים האחרונים מ-1.5 מיליארד דולר בשנת 1978 ל-55.6 מיליארד דולר בשנת 2019.
השיווק עובד וחברות התמ"ל משקיעות בו הרבה מאוד משאבים. לפי הערכות, כמחצית מעלות המוצר מוקדשת לשיווק.
הנה דרכי הפעולה ברחבי העולם על הקהל הרחב והקהל המקצועי כדי לשווק את התמ"ל:
8 אסטרטגיות השיווק של תעשיית התמ"ל
1. הצגת התנהגות תקינה של תינוקות כפתולוגית והצגת התמ"ל כפתרון
ברחבי העולם, הורים רוצים שהילדים שלהם יהיו בריאים ושיהיו להם חיים טובים. תעשיית התמ"ל מנצלת את המשאלות האלה במאמצים השיווקיים שלה. גישה נפוצה היא להציע שתמ"ל הוא פתרון לדאגות של ההורים לגבי התנהגות התינוקות שהיא בעצם חלק מהתפתחות תקינה. למשל, תוויות ופרסומות מדגישות ששימוש במותג מסויים של תמ"ל יכול להקל על אי שקט, נפיחות ובכי.
מדגישים את המילים עדין, רגיש, להרגיע, נוחות ובכך המטרה להרגיע את ההורים, ומונחים כמו פרימיום פונים לרגש ולחזק את הקשרים האלה. תמ"ל "קומפורט" יכול להכיל הרכב ספציפי או להיות עם תוסף כמו פרה ביוטיקה, חלבון מפורק, המייצב קסנתן גאם או רמה נמוכה של לקטוז. עם זאת, טענות שהתוספים האלה מספקים הקלה לאי הנוחות אצל תינוק אינן נתמכות באופן מדעי אשר עומד בסטנדרטים המצופים מהמלצות בריאותיות.
יש גם פרסומות לתמ"ל ברחבי העולם שמציגות אותו כמעודד אינטליגנציה גבוהה יותר למרות שאין שום הוכחות מדעיות לתועלת של הרכיבים שהוסיפו למוצרים האלה על הביצועים הלימודיים או על הקוגניציה בטווח הארוך.
כל המילים היפות האלה מוכרות הבטחה ורושם שיש גוף חזק של עדויות מדעיות מאחורי הטענות האלה. מדענים מחוייבים להיות זהירים במסקנות שלהם אבל אנשי שיווק נחרצים יותר במסרים שלהם ומנצלים מה שאפשר לטובת מכירת מוצרים נוספים.
מה המציאות שחשוב שכולנו נזכור?
תינוקות יוצאים לעולם אחרי 9 חודשים בהם קיבלו את כל רכיבי התזונה דרך חבל הטבור וצריכים עכשיו להשתמש במערכת העיכול שלהם. לא תמיד זה קל, אבל רק כרבע מהתינוקות ומטה סובלים מקוליק, כאבי בטן שמובילים לבכי של כמה שעות ביום והיום ידוע שאין קשר לתזונת האם המיניקה (אני מדברת על זה בהדרכה הדיגיטלית שלי "תזונה טובה בהנקה") וגם תינוקות שמקבלים תמ"ל יכולים לסבול מקוליק, שלא פוגע בהתפתחות שלהם ונעלם מעצמו בגיל 3 חודשים לערך. תינוקות נולדים חסרי ישע לחלוטין והדרך לתקשר עם העולם היא באמצעות בכי, והם בוכים. תינוקות בריאים נמצאים באי שקט או בבכי ב-6 השבועות הראשונים לחיים בממוצע כשעתיים ביום עם טווח של שעה עד שלוש שעות ולאחר מכן הזמן יורד לשעה. הקיבה שלהם קטנה מאוד והולכת וגדלה בהדרגה ולכן הם צריכים לאכול לעיתים תכופות, גם באמצע הלילה. לכן הם מתעוררים במהלך הלילה והשינה שלהם אינה רציפה. ל-50% מהתינוקות הבריאים יש לפחות אפיזודה אחת של פליטה ביום, לתינוק יונק יש תקופות שבהן הוא נמצא יותר על השד ובכך מגביר את ייצור החלב של האם, ובתוך כל זה, הוא צריך בשנה הראשונה לשלש את משקל הלידה שלו, לגדל את המוח שלו ב-200% ולגבוה בכ-20 ס"מ.
זה מטורף!
זה קשה להיות תינוק וזה בהחלט לא קל להיות הורים לתינוק, במיוחד כשאנחנו עייפים ומותשים. והמסרים של חברות התמ"ל פונים בדיוק לנקודות החולשה האלה. הנה דוגמאות:
התינוק היונק בוכה? הוא כנראה רעב ואין לך מספיק חלב. האמת היא שפחות מ-5% מהאימהות לא מסוגלות לייצר מספיק חלב לתינוקות שלהן אבל לכמחצית מהאימהות המיניקות ברחבי העולם יש חשש שהן לא מייצרות מספיק חלב. למעשה זאת הסיבה העיקרית להפסקת ההנקה.
בנוסף, פחות מ-5% מהתינוקות שההורים שלהם טענו שהם בוכים ביתר נמצאו כסובלים ממחלה או בעיה שמצריכה המשך בירור או טיפול.
חשוב להדגיש: למרות ש-95% מהנשים מסוגלות פיזית לייצר מספיק חלב, זה לא קורה אוטומטית. למרות שהנקה היא תהליך טבעי, הנקה היא מיומנות נרכשת ויש נשים שיותר קשה להן מסיבות שונות ואחר כך הן אכולות רגשות אשם. זה עוד יותר מדגיש את הצורך במימון של עזרה ותמיכה – בייעוץ הנקה איכותי וזמין לכל יולדת.
התינוק היונק מתעורר בלילה? הוא כנראה רעב והחלב לא משביע אותו. תני לו תמ"ל לילה מיוחד
לתינוק היונק יש קוליק? משהו לא בסדר בחלב שלך, תפסיקי עם ההנקה ותעברי לתמ"ל מיוחד לקוליק
התינוק כל היום על השד? אין לך מספיק חלב, תני תמ"ל (מה שיגרום לו פחות לגרות את השד לייצר חלב וכך ייצור החלב יפחת ונוצר מעגל שיכול להוביל בסופו של דבר להפסקת ההנקה)
2. הצגת קידום ההנקה כמעשה שיפוטי
תעשיית התמ"ל והשיווק שלה מציגים את קידום ההנקה כמשהו שיפוטי כלפי אימהות שאינן מיניקות שגורם להן להרגיש אשמות. דמיינו את הפרסומת הבאה: אמא מותשת עם תינוק במנשא מתיישבת על ספסל בגינת משחקים. היא רואה חבורות של אימהות רעננות ומתוקתקות עם עגלות ובקבוקים מגיעות, וגם שם בצד חבורה של אבות עם תינוקות במנשא, עגלות ובקבוקים. עוד שלוש אימהות שיש להן רק תינוק במנשא, כמוה, מתיישבות לידה, ואז מתחיל ויכוח ער ומכוער בין ארבע האימהות האלה שמתברר שהן מיניקות לבין כל ההורים האחרים, שהתינוקות שלהם אינם יונקים. הם מתווכחים על סוג החיתולים, הנקה או בקבוק וענייני מגדר. ממש רואים איך ההמון סוגר סביב אותן 4 נשים, הן מוקפות ומותקפות מילולית על ידי כל השאר, אבל אז קורה משהו שמשנה הכל: בלהט הוויכוח, אחת האימהות לא שמה לב שהעגלה מתחילה להידרדר במורד הגבעה. כל ההורים נחלצים לעזרה ומצילים את התינוקת המתוקה שבעגלה ואז מופיע הכיתוב: "לא משנה מה האמונות שלנו, אנחנו קודם כל הורים. ברוכה הבאה לאחוות האימהות" (באנגלית זה נשמע יותר טוב – Sisterhood of Motherhood).
זאת פרסומת מארצות הברית לסימילאק אשר נוצרה בשנת 2015 בעקבות עלייה באחוזי ההנקה בארצות הברית. כמובן שעלייה בשיעור ההנקה היא חדשות לא טובות לתעשיית התמ"ל ולכן נשכרו טובי המוחות כדי "לרענן את המותג של סימילאק" וכדי "לשנות את פניה של תעשיית התמ"ל כולה". התוצאה הייתה קמפיין "אחוות האימהות".
בפרסומת יש המון מסרים מודעים ולא מודעים: המיניקות נראות מרוטות ועייפות, מוצגות כשיפוטיות כלפי אימהות לא מיניקות כך שההנקה מפלגת בין נשים. הן כמובן המיעוט שבמיעוט וגולת הכותרת – המשפט שבסוף הפרסומת: "לא משנה במה מאמינים, אנחנו קודם כל הורים". כלומר – הנקה היא אמונה – אני מאמינה שזה טוב אז אני עושה את זה ויש אחרות שמאמינות שתמ"ל זה טוב והן לא מיניקות. זאת רק עוד בחירה של סגנון הורות. הבעיה היא, שהנקה היא לא עניין של אמונה! יש אינספור הוכחות מדעיות לכך שהנקה היא התזונה שצריך לתת לתינוקות ושהיא הרבה מעבר לתזונה מבחינת ההשפעות הבריאותיות שלה.
זה היה הקמפיין המצליח ביותר מאי פעם לסימילאק שהגביר משמעותית את המכירות. הוא גם הצליח בשינוי הנרטיב לגבי הזנת תינוקות – מעניין של עדויות מדעיות לעניין של בחירות סגנון חיים ואמונות. נשים מיניקות נחשבות לרק מיעוט אחד עם סט אחד של אמונות.
3. ערעור הביטחון של נשים בגופן
למרות שרק 5% מהנשים המיניקות לא יכולות להיניק מסיבות פיזיולוגיות כמו היעדר כמות מספקת של רקמת שד או בעיות הורמונליות, עדיין הרבה יותר נשים חוששות שהן לא מייצרות מספיק חלב. שיווק תמ"ל מתאר הנקה ובכך גם את גוף האישה, כמשהו קשה מעצם טיבו, משהו בלתי אמין ולא נוח בעוד שהתמ"ל הוא הפתרון. בנוסף, יש גם עיוות של ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי להנקה בלעדית במשך 6 חודשים כדי לרמוז שתמ"ל הכרחי אחרי הגיל הזה במקום המשך הנקה בשילוב מזונות משלימים כי חלב אם לכאורה אינו מספיק וכך למכור פורמולות המשך. מסר כזה מערער את הבטחון של הנשים בגוף שלהן ואת היכולת שלהן לקבל החלטות מושכלות לגבי המשך ההנקה וכמובן התעלמות מהעובדה שמה שנשים באמת צריכות זה תמיכה חברתית ומערכתית בהנקה. חשוב לי לציין כאן שאם אישה מפסיקה להיניק מתישהו אחרי גיל 6 חודשים ולפני גיל שנה, ואין לה מאגרים של חלב שאוב שהכינה מראש התינוק צריך לקבל תמ"ל ולא תחליפים לכאורה טבעיים כמו משקה סויה או משקה שיבולת שועל וכו' – שההרכב שלהם רחוק מאוד מההרכב של חלב אם.
4. הצגת ההנקה כמשהו כובל ואנטי-פמיניסטי
למרות שרק נשים יכולות פיזית להיניק, הנקה היא לא האחריות הבלעדית של האישה, ונדבר על זה עוד מעט. למרות זאת, מאוד נוח להעביר את המסר שהנקה היא עניין של אחריות אישית ושהנקה היא משהו שנוגד עבודה ואנטי פמיניסטי. שיווק תמ"ל מתאר את התמ"ל כפתרון נוח שמתמודד עם תנאי עבודה שעלולים להגביל הנקה. ככה שמצד אחד התמ"ל בא להעצים את האישה ולשחרר אותה ממגבלות כשהיא חוזרת לעבודה ומצד שני, כמו שראינו קודם, השיווק מערער את האמון של נשים בגוף שלהן, הדבר האחרון שיכול להעצים נשים…
5. שימוש באנשי מקצועות הרפואה
אנשי ונשות מקצוע בתחום המיילדות, הסיעוד, הרפואה, התזונה ועוד הם גורמים שמשפיעים כל יום על החלטות שקשורות לבריאות בזכות הידע שלהם, המומחיות והאמון שהציבור רוחש להם. מומחים כמובן משפיעים על מדיניות בעקבות מחקרים שהם עורכים.
למרות שהרוב המכריע של כל אותם אנשי מקצוע מודעים לחשיבות ההנקה, עדיין לא מקדישים כמעט זמן בתוכניות הלימודים ברפואה ובסיעוד ללמד על הנקה ועל כישורים לתמיכה יעילה בהנקה. יכול להיות שיש קצת שיפור, אני יודעת שבלימודי התואר במדעי התזונה יש, אבל עדיין יש הרבה מה להוסיף.
לכן, לא מפליא שמקצועות הרפואה הם יעד לשיווק תמ"ל, וחברות התמ"ל מעניקות מימון לארגונים מקצועיים, לכנסים, לישיבות צוות, להשתלמויות, למחקרים, מפרסמות מודעות בכתבי עת מדעיים ועוד. למרות שזה מפר ביודעין את הקוד, אין מי שיאכוף את זה והאמת היא שאנשי מקצוע רבים לא מכירים את הקוד.
מטרת ההשקעה באנשי מקצועות הרפואה בכל הרמות האלה היא לבסס היכרות, אמינות ותחושת מחוייבות אבל זה מייצר ניגוד עניינים. זה גם מאוד לא פשוט כי נציגי חברות התמ"ל מאוד מאוד נחמדים ולפעמים הם יכולים להיות הבסטי שלך מהתואר, במיוחד בארץ, כשכולם מכירים את כולם.
6. רתימת המדע לטובת השיווק
נציגים מתעשיית התמ"ל מורשים להשתתף באופן פעיל בפגישות של תהליך קביעת הסטנדרטים הבינלאומיים לרגולציות של מזון, שנקראים "קודקס אלימנטריוס" מה שפוגע בקביעת סטנדרטים לתמ"ל. מכיוון שהקודקס גובר בחוזק שלו על הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל, יש פגיעה ביכולת של הקוד להשפיע. בנוסף, מימון המחקרים אינו לשם שמיים אלא לקבלת תוצאה שבסופו של דבר תהיה רצויה מבחינה שיווקית וכלכלית וכמובן להמעיט בערכם של מחקרים בעלי איכות גבוהה שלא קיבלו מימון כזה. חברות התמ"ל מקימות מכוני מחקר שמציעים קורסים והכשרות חינמיים בנושא תזונת תינוקות ובנושא הרכב חלב אם לקהל המקצועי. מכון התזונה של נסטלה מעסיק כ-5000 עובדים ב-30 מקומות ברחבי העולם ומייצר כ-200 מאמרי מחקר בשנה שמופצים דרך פלטפורמת למידה מקוונת. זה נראה מעולה, אבל האם המידע כולו אובייקטיבי? האם המידע כולו מדוייק?
בארץ מטרנה שייכת לאסם שנרכשה על ידי נסטלה ומכון מטרנה למחקר הוא חלק ממכון התזונה של נסטלה. בביקור האחרון שלי באתר שלו ראיתי שיש חלק שלם שמוקדש לאוליגוסוכרים של חלב אם, HMO שנקרא "אקדמיית HMO".
בואו נסביר רגע מה זה HMO. אלה ראשי תיבות של Human milk Oligosaccharides אין ספק שזה רכיב מדהים. יש לפחות 200 סוגים שונים של שרשראות קצרות של סוכרים בחלב אם, הם לא רכיב שהתינוק יכול לעכל אלא הם מזון לחיידקים שנועד למשוך את החיידקים הנכונים למעיים שלו. היום מכירים בחשיבות המיקרוביום להתפתחות תקינה ולמניעת מחלות. עד כה היו בתמ"ל שני סוגים של HMO ועכשיו יש תמ"ל פרימיום שמכיל 5 סוגים שונים. זה יפה, אבל כמובן לא מתקרב לאיכות של חלב אם.
אז למה יש כזה דגש על HMO והחשיבות שלו למערכת החיסון של התינוק?
השערה שלי: כי זה רכיב שאפשר לייצר ולהוסיף לתמ"ל בעוד שכל הרכיבים של מערכת החיסון שיש בחלב אם כמו נוגדנים, תאי דם לבנים, ציטוקינים ועוד – אי אפשר. אז בואו נסיט את הפוקוס מהם ונדבר על HMO. זאת למשל דרך מאוד מעודנת להשפיע גם על אנשי מקצוע.
דוגמה נוספת היא הצגת התזונה בהנקה כאידיאל בלתי מושג. נתקלתי בעבר בחומרים לקהל הרחב שהפיקו חברות תמ"ל בנושא תזונה בהנקה. שם מודגשת התזונה של האם כתזונה שחייבת להיות מושלמת כדי לא לפגוע בהרכב החלב בעוד שמחקרים הוכיחו שגם כשהתזונה אינה אופטימלית, הרכב חלב האם עדיין אופטימלי. באופן כללי, לא כדאי לקבל מידע על הנקה או על תזונה בהנקה מחברות תמ"ל. ואם תרצי מידע אמין ולא מוטה על תזונה בהנקה, מוזמנת לבלוג שלי לשפע מידע חינמי וכמובן להדרכה הדיגיטלית שלי בנושא.
7. שיווק דיגיטלי מתוחכם
השיווק הדיגיטלי הוא השיווק הכי מתוחכם ויעיל. הקוד לא מתייחס אליו, כי בשנת 1981 עוד לא היה אינטרנט בכל כיס כמו שיש היום ולא דמיינו מה יכול להיות כארבעה עשורים לאחר מכן. שיווק דיגיטלי יכול לעקוף את כל החוקים והתקנות. קל לאתר את קהלי היעד ולפלח אותם בזמן אמת. אפליקציות הריון והורות בחסות תעשיית התמ"ל מציעות שירותי צ'אט וקווי סיוע 24 שעות שיוזמים שיחות ישירות עם צרכנים ומקלים על מיקום מוצרים, מציעים דוגמיות חינם או תמ"ל במחיר מופחת, ומקדמים מכירות מקוונות. במקסיקו למשל יש אפליקציה מבוססת GPS שמיועדת להעסקת ילדים בזמן נסיעה וכמובן מכוונת את ההורים לנקודת המכירה הקרובה של התמ"ל.
לפעמים קשה לזהות מתי מדובר בשיווק, בעיקר כשמדובר בתוכן איכותי או כשמדובר במשפיעניות שמשדרות קירבה ואותנטיות ומשתפות קשיים ואתגרים בהנקה כהקדמה למסרים שיווקיים של תמ"ל.
השיווק הדיגיטלי רק ימשיך לצמוח והחקיקה עוד לא הצליחה להתמודד עם קצב ההתקדמות שלו.
8. שתדלנות פוליטית (לובינג)
תאגידי תמ"ל בינלאומיים משתפים פעולה ביניהם בהשקעות בפעילויות פוליטיות תאגידיות במטרה ליצור סביבה שלא מגבילה את השיווק שלהם. למשל גיוס לוביסטים שישפיעו על מחוקקים ברחבי העולם לא לחייב רגולציות כאלה ואחרות.
אגב, יש פרק שממחיש את הנושא בקומדיה הפוליטית הישראלית "מותק בול באמצע" בפרק הזה (פרק 12)
מעבר לשיווק: המשמעות הכלכלית של ההנקה
שיווק אינו רע או לא אתי מטבעו. עם זאת, אסטרטגיות השיווק של תמ"ל, המשמשות גם בתעשיות אחרות כמו תעשיית הסוכר (מוזמנים לפרק 13 בפודקאסט שלי על הפוליטיקה של הסוכר כדי לדעת עוד), מעוותות באופן שיטתי את המדע, לוכדות ספקי שירותי בריאות והורים, משנות את דעת הקהל, ומשפיעות על קובעי מדיניות. באמצעות פרקטיקות מפלגות כאלה, שיווק תמ"ל פוגע בזכויות האדם של נשים וילדים, מזיק לבריאות שלהם, ומשפיע לרעה על החברה. יש מספיק ראיות שמאשרות כי מאמצים בעבר לגרום לתעשיית התמ"ל לציית לקוד לא היו מוצלחים מספיק. אזרחים רוצים – ויש להם זכות – למידע אובייקטיבי ומדיניות שחופשיים מהשפעה מסחרית. עם זאת, טיפול בשיווק תמ"ל לבדו אינו מספיק. מדינות חייבת להסיר מחסומים מבניים והחברה חייבת לאפשר ולתמוך באופן מלא בנשים הבוחרות להניק וזה מביא אותנו לנושא הכלכלי:
הנקה כ"עבודת טיפול" בלתי נראית
חשבת פעם כמה כסף שווה כל העבודה שנשים עושות שאינה בשכר? להכין ארוחות, לשטוף כלים, לערוך קניות, לסדר, לנקות, לכבס, לקפל כביסה, לטפל בילדים ועוד ועוד.
כל העבודה הזאת נקראת "עבודת טיפול" או באנגלית care work והנקה היא חלק ממנה.
כידוע מוסדות כלכליים בעולם לא מודדים את עבודת הטיפול שאינה בשכר של נשים במשקי בית ולא מעריכים אותה, למרות שבלעדיה כל הכלכלה קורסת כי זאת העבודה שאנשים תלויים בה כדי לשרוד ולשגשג.
בסין כן עשו את זה בשנת 2008 ומדדו את הערך הכלכלי של עבודת הטיפול ומצאו שהוא שווה לבין 25 ל-32 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי!
הפרדוקס הכלכלי
כל עוד לא מודדים את עבודת הטיפול אנחנו באבסורד שבו ייצור, שיווק ומכירות של תמ"ל מגדילים את התוצר הלאומי הגולמי התל"ג, וככל שהם גדולים יותר כך התל"ג גדול יותר, ודווקא כאילו עלייה באחוזי ההנקה מקטינה את התל"ג!
זה כמובן לא נכון, אבל כל עוד לא מחשיבים את ההנקה בפרט ואת עבודת הטיפול בכלל כחלק מהגורמים שתורמים לכלכלת המדינה, זה ימשיך להיות ככה וימשיך להפלות נשים. הנקה הרי צורכת זמן שתיאורטית יכול להיות מופנה לפעילויות אחרות בתשלום.
כל זה לא ישתנה כל עוד אין חוקים שמגינים על אימהות ומחייבים סביבת עבודה שידידותית להנקה. דמיינו שבמקום העבודה יש מעון צמוד והעובדות יכולות להיניק את התינוקות שלהן ולחזור למשרד. לנו בארץ יש יחסית מזל, יש מדינות בהן אין בכלל בחוק חופשת לידה בתשלום. אחת מהמדינות האלה היא ארצות הברית. כן כן.
האמת היא שהנקה היא צורת ייצור מזון וההוצאות שכרוכות בהנקה כמו למשל מימון חופשת לידה בתשלום והשקעה בקידום ותמיכה בהנקה מניבה תשואות חברתיות וכלכליות עצומות, וזה עוד לפני שדיברנו על התועלת לבריאות כדור הארץ ולאקלים כמו שהזכרתי קודם. מזכירה שוב – כל דולר שמושקע בתזונת אלף הימים מניב תשואה פי 35.
כך שההנקה לא צריכה להיחשב כאחריות הבלעדית של נשים. כמו שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד, צריך מערכת תומכת שתאפשר לנשים מיניקות להיות קרובות לתינוקות שלהן גם אחרי חופשת הלידה.
מה אפשר לעשות?
1. הממשלות צריכות להיות מחוייבות להנקה ולהשקעה כספית מוגברת ותמיכה מתואמת מהחברה האזרחית כדי שההנקה תהפוך לאחריות קולקטיבית. הן צריכות גם לצמצם את הכוח והפעילות הפוליטית של תעשיית התמ"ל באמצעות חקיקה מתאימה.
2. לצמצם את שיווק התמ"ל כמו באמנת המסגרת לפיקוח על טבק. רגולציה וולונטרית להגבלות שיווק מטעם התעשייה הוכחה כלא יעילה ושיווק דיגיטלי, ראינו, עוקף לחלוטין את התקנות.
3. מחקר מדעי ותקנים למוצרי תמ"ל צריכים להיות מוסדרים באותה קפדנות כמו תרופות.
4. ספקי שירותי בריאות, חוקרים, כתבי עת ואיגודים מקצועיים לא צריכים לקבל מימון או כל תמיכה חומרית מתעשיית התמ"ל.
5. חברות התמ"ל צריכות לפרסם לציבור את כל ההוצאות שלהן על שיווק.
6. להנהיג רגולציה של שיווק דיגיטלי.
7. לא לאפשר לתעשית התמ"ל להשפיע על הקודקס אלימנטריוס
8. להשקיע במודעות הציבור ובחינוך שלו כדי שמקבלי ההחלטות והציבור יכירו בעדות המדעית ההולכת וגדלה לכך שהנקה היא ההזנה האופטימלית ולהפריך מיתוסים על התמ"ל כשווה ערך לחלב.
9. לספק לנשים לפני לידה ואחריה ייעוץ הנקה מיומן כדי למנוע ולטפל במצב בו נשים חוששות או מרגישות שהן לא מייצרות מספיק חלב ולמנוע מתן תמ"ל שלא לצורך.
10. להכיר בנטל עבודת הטיפול של נשים, לתקצב אותה ולחלק אותה מחדש. להכיר בעבודה לא משולמת ולכלול בתוך זה את ההנקה, להגן על זכויות אימהות ולהרחיב חופשת לידה בתשלום כך שתקיף 6 חודשים של הנקה בלעדית.
11. לטפל בליקויים ובניגודי אינטרסים במערכת הבריאות כדי לאפשר תקציב נאות לטיפול באימהות, תינוקות וילדים צעירים.
סיכום: הזכות למידע אמין ולבחירה חופשית
אחת מהזכויות הבסיסיות שלנו היא מידע מבוסס עובדות על הזנת תינוקות וילדים שיהיה חופשי מהשפעה מסחרית. אלף הימים הראשונים, וגם הימים שלאחר מכן הם תקופה שמשפיעה על הבריאות לכל החיים והתהליך האנושי החיוני של הזנת תינוקות צריכה להיות מחוץ לתחום של שיווק מסחרי.
המטרה שלי בפוסט הזה ובפרק התואם בפודקאסט שלי היא להגביר את המודעות למהלכים השיווקיים שסביבנו. אני מדגישה שוב – אני לא נגד תמ"ל. בלי תמ"ל אולי לא הייתי פה עכשיו, והתמ"ל שיש היום מוצלח יותר מהתמ"ל שהיה בסבנטיז, כשאני הייתי תינוקת. פגשתי הרבה נשים שלמרות שניסו והתאמצו ולקחו יועצות הנקה בסופו של דבר לא היניקו והרגישו עוגמת נפש אדירה. לפעמים אין ברירה. אני כן נגד דרכים שמפחיתות את שיעורי ההנקה מסיבות מסחריות ואני חושבת שכולנו צריכים להיות נגד זה ובעד מידע אמין ולא מוטה מסחרית. כי כשאין לנו את כל המידע, אין לנו באמת בחירה חופשית.
מקורות לקריאה נוספת
רוב המידע בפוסט הזה מבוסס על שלישיית המאמרים מכתב העת "לנצט"
שהטקסט המלא שלהם מופיע כאן
אפשריבריא להיניק – רפואה מונעת לכל החיים