לכבוד חודש המודעות לסרטן השד, הנה כמה דברים בשליטה שלנו שאנחנו יכולות לעשות כדי להפחית את הסיכון לסרטן השד. כמה מהם יפתיעו אותך.
חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. המטרה – שכל אישה תלך להיבדק. בראש ובראשונה על ידי כירורג/ית שד ולפי שיקול דעתה ושקלול כל גורמי הסיכון, לאולטרסאונד שד, ממוגרפיה ובמקים מסויימים MRI.
וזה חשוב מאין כמוהו, כי שכיחות סרטן השד בישראל גבוהה. פעם אמרו "אחת מתשע" אבל כיום זה קרוב יותר לאחת מכל 7.5 נשים.
מה שפחות מדובר בחודש המודעות הוא מה כל אחת מאיתנו יכולה לעשות כדי להפחית את הסיכון שלה לסרטן שד. יש כמה פעולות שבשליטה שלנו ומבוססות מחקרית שממליץ עליהן ה-NCCN – הרשת הלאומית המקיפה לסרטן – רשת של מרכזי הסרטן המובילים והמתקדמים ביותר בארה"ב, שנחשב לסמכות העליונה והמשפיעה ביותר בעולם האונקולוגיה. כך שאם ה-NCCN ממליצים, מדובר בהמלצות רשמיות ומבוססות מדעית שזכו לקונצנזוס של טובי המומחים בעולם לסרטן.
בואו נראה מה הפעולות האלה:
1. לצמצם למינימום צריכה של אלכוהול
למה? כי אלכוהול נחשב כחומר מסרטן דרגה 1 שככל שצורכים ממנו יותר כך הסיכון לסרטן גבוה יותר ואין כמות מינימלית שנחשבת בטוחה לצריכה. מטא אנליזה משנת 2024 של סה"כ 2.5 מיליון נשים מצאו שחצי משקה ביום מגביר סיכון לסרטן שד ב-5%, משקה אחד ביום ב-10%, 2 משקאות ביום ב-18% ו-3 משקאות ביום ב-22% לעומת נשים שלא צרכו אלכוהול כלל. כל משקה נוסף ליום מעלה עוד את הסיכון. הסיכון מתייחס הן לסרטן אצל נשים בגיל הפוריות והן אצל נשים לאחר הפסקת הווסת. הסיכון הגדול ביותר הוא לגידולים רגישים להורמונים, מה שנקרא ER positive.
מה צריך לעשות? הטוב ביותר, לא לשתות בכלל, אבל לא תמיד זה מעשי. לכן ההמלצה היא להגביל את צריכת האלכוהול ללא יותר מסה"כ משקה אחד ביום ולא יותר משלושה משקאות בשבוע.
2. להגביר פעילות גופנית
למה? כי פעילות גופנית מתונה עד עצימה מפחיתה את הסיכון לסרטן שד בכ-20% הן אצל נשים בגיל הפוריות והן אצל נשים אחרי הפסקת הווסת. הפעילות הגופנית, בין היתר מפחיתה דלקתיות ומשפרת את הרגישות לאינסולין, בכך הגוף מפריש פחות אינסולין ויש פחות גירוי לגדילה של תאים.
מה צריך לעשות? ה-NCCN ממליץ על 150-300 דקות של פעילות בעצימות מתונה בשבוע, להיות פעילה מדי יום ולהימנע מהתנהגות יושבנית.
3. לשמור על משקל בריא
למה? משקל עודף נחשב כגורם סיכון מבוסס לסרטן שד אצל נשים אחרי הפסקת הווסת. מטא אנליזה משנת 2026 מצאה שעודף משקל אצל נשים אחרי הפסקת הווסת העלה את הסיכון ב-31% לסרטן שד ואילו השמנה – ב-43%. כל עלייה של 5 יחידות BMI העלתה את הסיכון לסרטן שד אחרי הפסקת הווסת ב-12%. הקשר הכי חזק הוא לסוג סרטן שד שחיובי לקולטנים לאסטרוגן וזה הגיוני, כי ברקמת השומן מיוצר אסטרוגן על ידי האנזים ארומטאז. בנוסף, רמה גבוהה של רקמת שומן מובילה לתנגודת לאינסולין ולדלקת כרונית.
באופן פרדוקסלי, דווקא בגיל הפוריות BMI גבוה יותר מפחית סיכון לסוג סרטן חיובי לקולטנים לאסטרוגן אבל עלול להגביר את הסיכון לסרטן שד שלילי לקולטנים לאסטרוגן ולטריפל נגטיב.
מה צריך לעשות? ה-NCCN ממליץ על שמירה על משקל בריא והימנעות מעלייה במשקל.
4. תזונה מבוססת צמחים, ללא בשר אדום או מעובד וללא מזון אולטרה מעובד
למה? כי תזונה שעשירה בירקות, בפירות, בדגנים מלאים, בקטניות ובאגוזים ודלה בבשרים אדומים, בשרים מעובדים, פחמימות מזוקקות (למשל קמח לבן) וסוכר מוסף קשורה בסיכון הנמוך ביותר לסרטן שד.
מטא אנליזות מצאו שצריכת פירות וירקות מפחיתה את הסיכון הכללי לסרטן שד ב-9% וצריכת ירקות גבוהה יעילה במיוחד בהפחתת הסיכון ב-27% לסוגי סרטן שליליים להורמונים – אותם גידולים שנחשבים לרוב למאתגרים יותר לטיפול. אגב, מיץ פירות לא הראה יתרון אלא להפך, סיכון מעט מוגבר.
סיבים תזונתיים הפחיתו באחד המחקרים את הסיכון ב-8%, במיוחד בסיבים מסיסים. הסיבים התזונתיים קושרים אליהם עודפי אסטרוגן במערכת העיכול ועוזרים לפנות אותם בצואה, במקום שהגוף יספוג אותם בחזרה אל זרם הדם.
ככל שצורכים יותר בשרים אדומים ומעובדים, כך עולה הסיכון לסרטן שד והנתונים לא משאירים מקום לספק: כל 100 גרם של בשר אדום שצורכים ליום מעלה ב-10% את הסיכון לסרטן שד ואילו כל 50 גרם של בשרים מעובדים ביום מעלה את הסיכון ב-18%.
סויה – חלבון סויה ואיזופלאבונים קשורים בסיכון מופחת לסרטן שד במספר מחקרים והם נחשבים בטוחים לצריכה. קווי ההנחייה של ה-NCCN למחלימות מסרטן שד תומכים בצריכה מתונה של סויה – עד 3 מנות ביום.
מה צריך לעשות? לאמץ תזונה שמבוססת בעיקרה על מזון מהצומח: ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים, להעדיף שומנים מקורות בריאים כמו שמן זית, אבוקדו ואגוזים, לקבל חומצות שומן אומגה-3 מדגים שומניים וזרעי פשתן, להגביל צריכה של שומן רווי. להימנע ממזונות מעובדים, במיוחד מבשרים מעובדים (נקניקים ונקניקיות), פחמימות מזוקקות (כמו קמח לבן), מזונות עם סוכר מוסף ומזון אולטרה מעובד באופן כללי – מזון שיש לו ערך קלורי גבוה וערך תזונתי נמוך. להגביל צריכה של בשר אדום.
הערה חשובה:
רוב העדויות המחקריות הן ממחקרים תצפיתיים, כך שפרט לאלכוהול אי אפשר להצביע על סיבתיות אלא על קשר בלבד. בנוסף, אין עדות משכנעת ששינוי התזונה אחרי אבחנה של סרטן שד משפר את התחזית להחלמה עבור רוב הנשים בשלב מוקדם של המחלה. עבור נשים בסיכון מוגבר בגלל היסטוריה אישית או משפחתית, כל הפעולות האלה צריכות להיות משלימות – ולא להחליף – ייעוץ גנטי, תרופות ומעקב.
5. הנקה
למה? הנקה היא גורם מגן מבוסס היטב נגד סרטן השד. ככל שמשך ההנקה ארוך יותר במצטבר במהלך החיים, כך התועלת גדולה יותר וההגנה הגדולה ביותר שלו היא נגד הגידולים ללא קולטנים להורמונים ותתי הסוגים של טריפל נגטיב.
אנליזה של 47 מחקרים שכללו כ-50 אלף נשים מצאו הפחתה של 4.3% בסיכון היחסי לסרטן שד פולשני על כל 12 חודשים של הנקה במהלך החיים וזאת בנוסף ובלי קשר לכ-7% הפחתה בסיכון בעקבות כל לידה.
במחקר אחר, מטא אנליזה של 98 מחקרים, נמצאו: 7% הפחתה בסיכון אצל נשים שהיניקו סה"כ פחות מ-6 חודשים במהלך החיים
9% הפחתה בסיכון אצל נשים שהיניקו סה"כ 6-12 חודשים
26% הפחתה בסיכון אצל נשים שהיניקו סה"כ מעל שנה.
במחקר נוסף שנערך בסין וכלל למעלה מ-157 אלף נשים, החוקרים לקחו את כל הנשים שהיניקו אי פעם לעומת נשים שלא היניקו כלל ומצאו שעצם הפעולה של הנקה, בלי קשר למשך הזמן, קשורה בממוצע לירידה של 22% בסיכון לסרטן שד. המחקר גם מראה שככל שמשך ההנקה המצטבר לאורך החיים ארוך יותר, כך ההגנה הזאת מתחזקת.
כמובן, הנקה בלעדית נראית במחקרים מגינה יותר מאשר הנקה כלשהי.
מה שמעניין לדעת הוא שההשפעה המגינה של ההנקה הכי עקבית בתתי הסוגים של גידולים ללא קולטנים להורמונים וטריפל נגטיב, שהם נפוצים יותר בקרב נשים צעירות ויש להם פרוגנוזה (תחזית להחלמה) גרועה יותר.
איך הנקה מגינה?
הספרות המדעית מציעה מספר מנגנונים: האחד – הפחתה בחשיפה לאסטרוגן ופרוגסטרון דרך אל וסת ממושכת בהנקה.
השני – התמיינות סופית של תאי האפיתל בשד. כשתא לא מתמיין, הוא יכול להתפתח לכל סוג של תא ולכן התמיינות מפחיתה סיכון לסרטן.
השלישי – השלה של תאים עם פוטנציאל להיות עם דנ"א פגום במהלך תהליך האינבולוציה (נסיגה) שהוא החזרה של השד למבנה המקורי שלו לאחר סיום ההנקה.
הרביעי – והמרתק מכולם – מחקר מכתב העת "נייצ'ר" מהשנה האחרונה מצא שמחזור שלם של הנקה ואינבולוציה מוביל להצטברות של תאי T מסוג CD8+ ברקמת השד. התאים האלה הם יחידת הקומנדו של מערכת החיסון. התפקיד המרכזי שלהם הוא לזהות תאים בגוף שמשהו בהם השתבש כמו תאים שנדבקו בווירוס או תאים שהתחילו להפוך לסרטניים ולהשמיד אותם באופן מדוייק ונקודתי. בדרך כלל תאי חיסון "מפטרלים" כל הזמן בזרם הדם, אבל התאים הספציפיים האלה פועלים אחרת. ברגע שהם מגיעים לרקמה מסויימת, במקרה הזה רקמת השד, הם "בונים בסיס" ונשארים בו באופן קבוע כשומרים מקומיים כך שאם פתאום מתחיל להתפתח תא סרטני באותו אזור, הם נמצאים שם כדי לחסל אותו מיד, עוד לפני שהוא מספיק לגדול. החוקרים ראו שהתאים השומרים האלה נשארים ברקמת השד עד כ-50 שנה אחרי ההנקה! מה שמאפשר הגנה ממש לכל החיים. סרטן מסוג טריפל נגטיב לא מגיב לטיפולים הורמונליים אבל מאוד מעורר את מערכת החיסון והתאים המחסלים המיוחדים חודרים לגידול והנוכחות שלהם משפרת משמעותית את סיכויי ההישרדות של האישה.
במילים אחרות – תהליך ההנקה מגייס ומאמן יחידה מובחרת פרטית שמתמקמת בתוך השד ונשאר לשמור על האישה למשך שארית חייה בדיוק מפני סוגי הסרטן האלימים ביותר.
מה צריך לעשות?
בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי, ההמלצה היא הנקה בלעדית ל-6 חודשים ולאחר מכן המשך ההנקה עם הזנה משלימה למשך שנתיים או יותר אם אפשרי.
חשוב לזכור שהנקה היא גורם אחד ממכלול של גורמים שמגינים מפני סרטן שד ואם אישה לא מיניקה מסיבות רפואיות, תעסוקתיות או אישיות, יש עוד הרבה דברים אחרים שהיא יכולה לעשות כדי להפחית את הסיכון שלה. במקביל כמובן, המדינה צריכה לתמוך בתנאים שיאפשרו הנקה כמו יישום הצעדים ל"בית חולים ידידותי לתינוק", רגולציה על שיווק תמ"ל, זמינות של יועצות הנקה, חופשת הורות והקלות במקומות העבודה.
רשימת מקורות
- Physical Activity, Sedentary Behaviour, Diet, and Cancer: An Update and Emerging New Evidence. Kerr J, Anderson C, Lippman SM. The Lancet. Oncology. 2017;18(8):e457-e471. doi:10.1016/S1470-2045(17)30411-4.
- Breast Cancer Risk Reduction. National Comprehensive Cancer Network. Updated 2026-10-05.
- Adulthood Dietary and Lifestyle Patterns and Risk of Breast Cancer: Global Cancer Update Programme (CUP Global) Systematic Literature Review. Konieczna J, Chaplin A, Paz-Graniel I, et al. The American Journal of Clinical Nutrition. 2025;121(1):14-31. doi:10.1016/j.ajcnut.2024.10.003.
- “This needs to be told to everyone”: Content analysis of written immediate responses from an online experiment examining health warning messages about alcohol consumption and breast cancer risk. Anbari A, Massey Z, Adediran A, et al. PloS One. 2025;20(12):e0338687. doi:10.1371/journal.pone.0338687.
- Alcoholic Beverage Consumption and Female Breast Cancer Risk: A Systematic Review and Meta-Analysis of Prospective Cohort Studies. Sohi I, Rehm J, Saab M, et al. Alcohol, Clinical & Experimental Research. 2024;48(12):2222-2241. doi:10.1111/acer.15493.
- Impact of Alcohol Consumption on Breast Cancer Incidence and Mortality: The Women's Health Study. Mostofsky E, Lee IM, Buring JE, Mukamal KJ. Journal of Women's Health (2002). 2024;33(6):705-714. doi:10.1089/jwh.2023.1021.
- Factors Associated With Alcohol Intake in Patients With Newly Diagnosed Breast Cancer. Rajput S, Vierkant RA, Larson NL, et al. Cancer Medicine. 2026;15(6):e72031. doi:10.1002/cam4.72031.
- Alcohol and Cancer Risk. Morford KL, Tetrault JM, O'Connor PG. JAMA. 2025;334(10):908-909. doi:10.1001/jama.2025.11229.
- Overweight and Obesity Increase Breast Cancer Risk in Postmenopausal Women: A Meta-Analysis of 38 Observational Studies. Del Console P, Catalano S, Győrffy B. GeroScience. 2026;48(3):3607-3621. doi:10.1007/s11357-026-02257-0.
- Global Patterns in Excess Body Weight and the Associated Cancer Burden. Sung H, Siegel RL, Torre LA, et al. CA: A Cancer Journal for Clinicians. 2019;69(2):88-112. doi:10.3322/caac.21499.
- Obesity and Breast Cancer Risk: The Oncogenic Implications of Metabolic Dysregulation. Naaman SC, Shen S, Zeytinoglu M, Iyengar NM. The Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 2022;107(8):2154-2166. doi:10.1210/clinem/dgac241.
- Oestrogen changes at menopause: insights into obesity-associated breast risk and outcomes. Sho M, Qureshi R, Slingerland J. Nature Reviews. Endocrinology. 2026;22(3):166-176. doi:10.1038/s41574-025-01208-7.
- Association Between Body Mass Index and Risk of Breast Cancer According to Breast Cancer Subtypes: A Systematic Review and Meta-Analysis. Dauccia C, Bruzzone M, Arecco L, et al. Breast (Edinburgh, Scotland). 2026;86:104710. doi:10.1016/j.breast.2026.104710.
- Obesity and Cancer: A Translational Science Review. Shen S, Brown KA, Green AK, Iyengar NM. JAMA. 2026;335(15):1341-1350. doi:10.1001/jama.2026.1114.
- Key steps for effective breast cancer prevention. Britt KL, Cuzick J, Phillips KA. Nature Reviews. Cancer. 2020;20(8):417-436. doi:10.1038/s41568-020-0266-x.
- Cardiovascular Disease and Breast Cancer: Where These Entities Intersect: A Scientific Statement From the American Heart Association. Mehta LS, Watson KE, Barac A, et al. Circulation. 2018;137(8):e30-e66. doi:10.1161/CIR.0000000000000556.
- Physical Activity and Breast Cancer Risk: Results From the UK Biobank Prospective Cohort. Guo W, Fensom GK, Reeves GK, Key TJ. British Journal of Cancer. 2020;122(5):726-732. doi:10.1038/s41416-019-0700-6.
- Mortality and years of life lost due to breast cancer attributable to physical inactivity in the Brazilian female population (1990–2015). Silva DAS, Tremblay MS, Souza MFM, et al. Scientific Reports. 2018;8(1):11141. doi:10.1038/s41598-018-29467-7.
- American Cancer Society Guideline for Diet and Physical Activity for Cancer Prevention. Rock CL, Thomson C, Gansler T, et al. CA: A Cancer Journal for Clinicians. 2020;70(4):245-271. doi:10.3322/caac.21591.
- Plant-based dietary patterns and risk of breast cancer: A systematic review and meta-analysis. Han Y, Xu H, Liu L, et al. European Journal of Clinical Nutrition. 2026;:10.1038/s41430-026-01806-2. doi:10.1038/s41430-026-01806-2.
- Fruit and Vegetable Consumption and Incident Breast Cancer: A Systematic Review and Meta-Analysis of Prospective Studies. Farvid MS, Barnett JB, Spence ND. British Journal of Cancer. 2021;125(2):284-298. doi:10.1038/s41416-021-01373-2.
- Fiber Consumption and Breast Cancer Incidence: A Systematic Review and Meta-Analysis of Prospective Studies. Farvid MS, Spence ND, Holmes MD, Barnett JB. Cancer. 2020;126(13):3061-3075. doi:10.1002/cncr.32816.
- Foods, Macronutrients and Breast Cancer Risk in Postmenopausal Women: A Large UK Cohort. Key TJ, Balkwill A, Bradbury KE, et al. International Journal of Epidemiology. 2019;48(2):489-500. doi:10.1093/ije/dyy238.
- Intake of Various Food Groups and Risk of Breast Cancer: A Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis of Prospective Studies. Kazemi A, Barati-Boldaji R, Soltani S, et al. Advances in Nutrition (Bethesda, Md.). 2021;12(3):809-849. doi:10.1093/advances/nmaa147.
- Association of Food Groups and Dietary Pattern With Breast Cancer Risk: A Systematic Review and Meta-Analysis. Shin S, Fu J, Shin WK, et al. Clinical Nutrition (Edinburgh, Scotland). 2023;42(3):282-297. doi:10.1016/j.clnu.2023.01.003.
- Survivorship. National Comprehensive Cancer Network. Updated 2026-07-22.
- Breast Cancer Risk Reduction. National Comprehensive Cancer Network. Updated 2026-10-05.
- Technical Report: Breastfeeding and the Use of Human Milk. Meek JY, Noble L. Pediatrics. 2022;150(1):e2022057989. doi:10.1542/peds.2022-057989.
- Breastfeeding and Breast Cancer Risk by Receptor Status–a Systematic Review and Meta-Analysis. Islami F, Liu Y, Jemal A, et al. Annals of Oncology : Official Journal of the European Society for Medical Oncology. 2015;26(12):2398-407. doi:10.1093/annonc/mdv379.
- Breast cancer risk and prevention in 2024: An overview from the Breast Cancer UK ‐ Breast Cancer Prevention Conference. Stordal B, Harvie M, Antoniou MN, et al. Cancer Medicine. 2024;13(18):e70255. doi:10.1002/cam4.70255.
- Breastfeeding in the 21st Century: Epidemiology, Mechanisms, and Lifelong Effect. Victora CG, Bahl R, Barros AJ, et al. Lancet (London, England). 2016;387(10017):475-90. doi:10.1016/S0140-6736(15)01024-7.
- Breastfeeding and subsequent risk of 24 types of maternal cancer: a cohort study of Chinese women. Luo Z, Wu W, Liao X, et al. Nutrition Journal. 2026;25(1):94. doi:10.1186/s12937-026-01346-2.
- Breastfeeding Mode and Risk of Breast Cancer: A Dose–Response Meta-Analysis. Unar-Munguía M, Torres-Mejía G, Colchero MA, González de Cosío T. Journal of Human Lactation : Official Journal of International Lactation Consultant Association. 2017;33(2):422-434. doi:10.1177/0890334416683676.
- The unique risk factor profile of triple-negative breast cancer: a comprehensive meta-analysis. Kumar N, Ehsan S, Banerjee S, et al. Journal of the National Cancer Institute. 2024;116(8):1210-1219. doi:10.1093/jnci/djae056.
- Parity and lactation induce T-cell-mediated breast cancer protection. Virassamy B, Caramia F, Savas P, et al. Nature. 2026;649(8096):449-459. doi:10.1038/s41586-025-09713-5.
- Parity, Breastfeeding, and the Risk of Early-Onset Breast Cancer in Women With a BRCA1 Pathogenic Variant. Kotsopoulos J, Maxwell CA, Lubinski J, et al. British Journal of Cancer. 2025;133(1):104-110. doi:10.1038/s41416-025-03029-x.
- Duration of Breastfeeding and Risk Reduction of Breast Cancer among Mothers Who Have Ever Breastfed: A Case‐Control Study Conducted in Bahir Dar, Ethiopia. Tiruneh FN, Ntenda PAM. The Breast Journal. 2024;2024:1987378. doi:10.1155/2024/1987378.
- Epigenetic and Immune Mechanisms Linking Breastfeeding to Lower Breast Cancer Rates. Surdacka LM, Jakubas A, Jagiełło J, et al. Medical Science Monitor : International Medical Journal of Experimental and Clinical Research. 2024;30:e945451. doi:10.12659/MSM.945451.
- Key steps for effective breast cancer prevention. Britt KL, Cuzick J, Phillips KA. Nature Reviews. Cancer. 2020;20(8):417-436. doi:10.1038/s41568-020-0266-x.
- Breastfeeding boosts immune cells that protect against breast cancer. Vartan S. Nature. 2025;:10.1038/d41586-025-03419-4. doi:10.1038/d41586-025-03419-4.