שוקלת לעשות "ניקוי" או דיאטה קטוגנית אחרי לידה? דיאטות דלות בפחמימות צברו פופולאריות רבה בשנים האחרונות אבל אם את מיניקה, כדאי שתכירי את הסכנה שמסתתרת בהן.
הלחץ לחזור לגיזרה
אם את אחרי לידה, יכול להיות שכמו הרבה מאוד אימהות טריות, את מרגישה את הלחץ "לחזור לגיזרה". אולי את מרגישה אותו מבחוץ ואולי מרגישה את הצורך מבפנים. העניין הוא, שהגוף שלך עבר כל כך הרבה בהריון, בלידה עצמה וממשיך לעבור גם עכשיו בהנקה, וחשוב לפני הכל לתת לו את כל הרכיבים הדרושים כדי שישתקם ולחזור בהדרגה למשקל טרום ההריון (דיברתי על זה גם בפרק 6 בפודקאסט שלי). בסקר שערך ארגון המיילדות הבריטי בקרב כ-1100 נשים אחרי לידה, שיתפו 38% מהן שהן שוקלות לעשות דיאטה פופולארית לפני שינסו תוכנית לירידה במשקל בפיקוח אנשי מקצוע. אחת מהדיאטות הפופולאריות האלה היא דיאטה דלת פחמימות.
מה זה דיאטה דלת פחמימות?
דיאטה דלת פחמימות היא מונח רחב שמתייחס לדרגות שונות של הגבלת פחמימות אבל כל הדיאטות מכילות פחות מ-100 גרם פחמימות ביום מכל המזונות (כולל הירקות) ולרוב מהוות פחות מ-30% מהקלוריות. לשם השוואה, בתזונה רגילה הפחמימות מהוות כ-50% מהקלוריות.
בגירסה המגבילה ביותר שלה, דיאטה כזאת מוגדרת כ"קיטו" או כ"דיאטה קטוגנית".
מה זה "קטוגני"?
פירוש המילה "קטו" הוא קטונים, חומרים ממשפחת האצטון שהגוף מייצר כשאין לו מספיק פחמימות. משמעות המילה "גני" היא "יצירה" בלטינית. כלומר, דיאטה שגורמת לגוף לייצר קטונים. וזאת נקודה חשובה שכדאי להכיר: הדלק למוח שלנו הוא גלוקוז, סוכר שהגוף מקבל מאכילת פחמימות. גלוקוז הוא גם הדלק לשאר תאי הגוף, אבל המוח הוא צרכן הגלוקוז הגדול ביותר של הגוף: למרות שהמוח מהווה כ-2% ממשקל הגוף, הוא צורך ביממה לפחות 20% מסך הגלוקוז שקיים בגוף. אצל תינוקות וילדים הצריכה גבוהה אף יותר.
תוכנית הגיבוי של המוח: למה הגוף מייצר קטונים?
הגוף שלנו התפתח במהלך האבולוציה כך שיש לו מענה גם לתקופות של מחסור. אם אין מספיק גלוקוז יש לנו תוכנית גיבוי: פירוק שומן ליצירת חומרים בשם קטונים, שהגוף יכול להפיק מהם אנרגיה והמוח יכול גם הוא להשתמש בהם כדלק לפעולה. זה גם מה שקורה בצום ולכן מרגישים ריח אופייני מאוד מהפה, ריח שדומה לאצטון. לכן דיאטה שיוצרת לגוף מחסור בפחמימות נקראת "דיאטה יוצרת קטונים", דיאטה קטו-גנית. לקטונים יש pH חומצי, אבל לגוף שלנו יש יכולת לשמור על כך שהם לא ישנו את ה-pH של הדם והוא יישאר קבוע וקרוב לנייטרלי. תזכרו את הנקודה הזאת, היא חשובה להמשך.
האם דיאטה דלת פחמימות היא דיאטה בריאה?
כשמדובר בגברים ובנשים שאינן הרות או מיניקות, התשובה לשאלה מורכבת ותלויה במצב הבריאותי, במחלות רקע (דיאטה קטוגנית נמצאה יעילה בטיפול במצבים מסויימים של אפילפסיה הן בילדים והן במבוגרים), בהרגלי חיים ובגורמים נוספים. אין ספק שהדיאטה מקודמת מאוד ברשתות החברתיות, אפילו מוצגת כדיאטת קסם ולכן לא פלא שיש נשים אחרי לידה שרוצות לבצע את הדיאטה הזאת.
אבל האם דיאטה דלת פחמימות בטוחה בהנקה?
נתקלתי לאחרונה במאמר מדעי שנותן תשובה חד משמעית לשאלה, בואו נסתכל עליו ביחד.
המאמר, שפורסם בשנת 2024 בכתב העת Nutrition Research, הוא סקירה שיטתית, כלומר, נכתב אחרי חיפוש של מחקרים במאגרי מידע מדעיים שונים וביצוע תהליך סדור של מיון של המחקרים האלה לפי קריטריונים שנקבעו מראש. מתוך מאות מאמרים בנושא תזונה דלת פחמימות והנקה נבחרו 16 מחקרים שעמדו בקריטריונים וכולם היו תיאורי מקרה. כלומר, אף מחקר לא היה מחקר קליני עם קבוצת ניסוי וקבוצת ביקורת אלא סיפורי מקרה של מה שקרה לנשים מיניקות שהפחיתו פחמימות בהנקה. האמת היא, שמאוד בעייתי מבחינה אתית לבצע מחקר קליני בנושא הזה ולכן אמנם האיכות של הראיות אינה גבוהה מבחינה מדעית ויש סיכוי להטיות כי לא מתחשבים בגורמים נוספים שיכולים להשפיע אבל זהו בסיס הידע שזמין לנו ונכון לעכשיו המסקנות מאוד מטרידות.
למה הנשים עשו דיאטה דלת פחמימות?
ב-11 מתוך 16 מחקרים, הנשים המיניקות בחרו בדיאטה דלה בפחמימות במטרה לרדת במשקל אחרי הלידה. במחקר אחד הדיאטה הייתה תחת פיקוח רפואי ותזונתי כי המטרה שלה הייתה לטפל בפירכוסים אצל התינוק על ידי העלאה של רמת הקטונים בחלב האם. מקרה נוסף היה אם שהפחיתה פחמימות כדי להפחית תסמינים של ריפלוקס שהיא עצמה סבלה ממנו. בשאר המקרים לא ציינו סיבה.
מה קרה לנשים המיניקות שעשו את הדיאטה?
ב-15 מתוך 16 המקרים, הנשים נזקקו לאשפוז דחוף בבית החולים עקב הקאות חוזרות ונשנות, חולשת שרירים עד כדי קושי לזוז, כאבי בטן חזקים, בחילות, חולשה כללית, תשישות עמוקה, קוצר נשימה, כאבי ראש, צמא מוגבר, דפיקות לב מואצות, בלבול ושינויים במצב ההכרה. האבחנה הייתה קטואצידוזיס (חמצת קטוטית) של הנקה Lactational Ketoacidosis. זה מצב מטבולי מסכן חיים שבו רמת הקטונים בדם כל כך גבוהה עד כדי כך שהגוף לא יכול לאזן את החומציות של הדם וה-pH של הדם הופך להיות חומצי. במצב כזה דרושה התערבות רפואית מיידית לאזן את חומציות הדם ולהחזיר נוזלים ואנרגיה. אגב, המקרה האחד בו לא היה צורך באישפוז היה האם שעשתה את הדיאטה לטיפול באפילפסיה של התינוק והייתה תחת פיקוח רפואי ותזונתי צמוד.
למה הפחתת פחמימות בהנקה הובילה לקטואצידוזיס?
קטואצידוזיס הוא מצב שמוכר בעולם הרפואה בעיקר בסוכרת סוג 1, במיוחד לפני האיבחון שלה, כשלא יודעים שיש סוכרת כזו. בסוכרת סוג 1 תוקפת מערכת החיסון את התאים בלבלב שמייצרים אינסולין, גלוקוז לא יכול להיכנס לתאי הגוף ולכן מייצרים קטונים ברמות כל כך גבוהות עד שחומציות הדם משתנה למצב מסכן חיים. הרבה מקרי סוכרת סוג 1 אצל ילדים ומבוגרים (ולעיתים נדירות יותר בסוכרת סוג 2) אובחנו בגלל מצב מסכן חיים זה.
אז איך זה שמצב כל כך קיצוני מופיע אצל נשים בריאות לחלוטין?
ההנקה עצמה דורשת הרבה אנרגיה מהאם ולכשעצמה היא גורמת לירידה ברמות הסוכר ויכולה לגרום לקטוזיס אפילו בתזונה רגילה. ההמלצה בהנקה היא צריכה של 210 גרם פחמימות ביום, נתון שמכסה 97% מהאוכלוסיה. אפשר להתייחס להמלצה שמכסה את הצרכים הממוצעים של נשים מיניקות, 160 גרם פחמימות, כקו תחתון שלא כדאי לרדת מתחתיו. אם מורידים את רמת הפחמימות לפחות מ-100 גרם פחמימות ביום, זה דוחף את הגוף ליצור עוד קטונים ואם נוסיף לזה גם גורמים אפשריים נוספים כמו דילוג על ארוחות בגלל עייפות או חוסר זמן, פעילות גופנית מאוד אינטנסיבית, התייבשות, שפעת או צום ממושך, כל אלה יכולים להיות טריגר להפיכת הקטוזיס הפיזיולוגי למצב המסוכן של קטואצידוזיס גם בנשים בריאות לחלוטין.
איך הושפעו התינוקות היונקים מהדיאטה?
כאן התמונה פחות ברורה כי ברוב המוחלט של המחקרים שנמצאו בסקירה לא תיארו השפעות על התינוק. ב-5 מקרים בהם כן התייחסו לכך ציינו שינויים בדפוסי ההנקה כיוון שהאימהות היו מאושפזות, מה ששיבש את ההנקה ולפעמים הוביל להפסקה מוחלטת שלה. במקרה של התינוק עם הפרכוסים הושגה הפחתה של 75-90% בתדירות הפרכוסים אחרי 4 שבועות של הדיאטה הקטוגנית של האם והתינוק הראה סימנים של התפתחות תקינה.
מה המסקנה שנובעת מהמחקרים?
המסר המרכזי הוא אזהרה חמורה מפני דיאטות דלות פחמימות, במיוחד דיאטות קטוגניות, אם שוקלים לבצע אותן למטרת ירידה במשקל אחרי לידה ובוודאי שללא פיקוח מקצועי. הדיאטה הזאת, כשהיא מיושמת נכון למטרות רפואיות ספציפיות ובפיקוח הדוק ומותאם אישית יכולה כנראה להיות כלי טיפולי חשוב, אבל זה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. חשוב שכמה שיותר נשים יהיו מודעות לחשיבות של תזונה בריאה ומאוזנת בהנקה ולסכנות של דיאטות קיצוניות, במיוחד דלות פחמימות שעושים ללא ייעוץ ופיקוח מקצועי בתקופה הזאת. עוד משהו שחשוב לשים לב אליו הוא, שלמרות שתופעת הקטואצידוזיס בהנקה ידועה כבר משנת 1982, רוב תיאורי המקרה פורסמו בספרות המדעית מאז שנת 2020 כך שמדובר בתופעה שהולכת וגוברת בשנים האחרונות עקב הפופולאריות של דיאטות דלות בפחמימות. עוד סיבה טובה להעלות את המודעות לסכנה שבדיאטות כאלה בהנקה.
אם את אחרי לידה ורוצה לרזות
חשוב לפני הכל לזכור את הדרך שעבר הגוף שלך: גידלת בנאדם שלם מתא אחד ועכשיו את ממשיכה לגדל אותו דרך החלב שאת מייצרת. מגיעה לגוף תודה ענקית והערכה עצומה, כבוד וחמלה. התזונה צריכה להיות בריאה, בשילוב פעילות גופנית ואורח חיים בריא. אם תרצי לדעת עוד על תזונה בהנקה, מוזמנת להדרכה הדיגיטלית שלי ואם יש לך ספקות לגבי התזונה שלך, כדאי לעשות תהליך בצורה מבוקרת ומותאמת אישית אצל דיאטנית.
רשימת מקורות
Benevenuto de Amorim, A. L., Rodrigues, E. F., Sussi, E. L., & Neri, L. C. L. (2024). Carbohydrate restriction during lactation: A systematic review. Nutrition Research, 125, 91–100.
National Institutes of Health. Nutrient Recommendations and Databases. Accessed at 06/09/2025.