למה לא בריא לאכול אוכל שרוף (לפני הריון, בהריון ובכלל)

הגעתן לבלוג שלי, טובה קראוזה.

היי וברוכה הבאה לבלוג שלי שעוסק בתזונה סביב הריון, לידה והנקה ממידע מקצועי ועד מתכונים. אני כותבת את הבלוג הזה לאורך שנים ויצרתי מאגר מידע עצום שיכול לעזור לך בתקופה המרגשת הזאת. מזמינה אותך לשוטט בין הפוסטים או לחפש בלשונית החיפוש את מה שהכי חשוב לך כרגע לדעת. חילקתי את הפוסטים לקטגוריות כדי שיהיה לך נוח. אם חשוב לך לקבל עדכונים על פוסטים חדשים, מזמינה אותך להירשם למגזין החודשי שלי.

מה לאכול בהיריון ולאחר הלידה: הרשמה לעדכונים

לקראת עונת ה"על האש", אנחנו צפויים לאכול יותר מאכלים שעברו צלייה בגריל. הבעיה היא, שצורת ההכנה הזאת מובילה ליצירת חומרים מאוד לא בריאים לנו, לעובר ולפוריות.
בואו נבין את הבעיה ונראה איך אפשר לשפר את המצב.

מה החומרים שנוצרים ולמה

אוכל שרוף מכיל תרכובות לא בריאות בעלות השפעות מסרטנות – מסוג PAH (ראשי תיבות של הידרוקרבונים פוליציקליים ארומטיים polycyclic aromatic hydrocarbons) ) HCA – אמינים הטרוציקליים ארומטיים (heterocyclic aromatic amines) ואקרילאמיד – אשר נוצרות בטמפרטורה גבוהה בשיטות בישול כמו צלייה, על האש וטיגון.

PAH – החומרים האלה לא נמצאים בבשר לפני הבישול אלא נוצרים במהלכו. כשצולים בשר על אש גלויה, שומן ונוזלים מטפטפים מהבשר ישירות על הפחמים הלוהטים או על מבער הגז. החום הקיצוני גורם לשומן להישרף ולהתפרק למולקולות PAH. המולקולות הללו עולות חזרה עם העשן ונדבקות לשטח הפנים של הבשר.

HCA – חומרים שנוצרים בבישול כתוצאה מתגובה כימית בין רכיבים שנמצאים באופן טבעי בתוך הבשר: בטמפרטורות גבוהות מאוד (מעל 150-200 מעלות צלזיוס) חומצות אמינו, סוכרים וקראטין שנמצאים בבשר עוברים שינוי מבני ומתחברים יחד ליצירת תרכובות HCA. ככל שהבשר מתבשל בטמפרטורה גבוהה יותר, כך כמות ה-HCA עולה. כשמבשלים ברוטב, טמפרטורת המים מוגבלת ל-100 מעלות וזה מונע כמעט לחלוטין את יצירת ה-HCA.

אקרילאמיד – חומר שנוצר בריאקציית מייאר (Maillard Reaction) – תגובה בין סוכרים לחומצת אמינו במאכל. זה רלוונטי בעיקר למזונות עשירים בפחמימות, אבל רלוונטי גם לצלייה של ירקות או לציפויים של בשר.

למה החומרים האלה בעייתיים כשמנסים להרות?

מחקרים על בעלי חיים הראו שחשיפה לפני ההתבגרות המינית לאקרילאמיד פוגעת במערכת נוגדת החימצון שבאשכים בבגרות, מגבירה את הסטרס החימצוני ומפחיתה את ייצור הזרע והתפקודיות שלו. חומר שנוצר מאקרילאמיד בגוף ונקרא גליצידאמיד, גורם לחיבורים כימיים שמשבשים את היכולת של הדנ"א להשתכפל בצורה תקינה.
ככלל, כל החומרים שנוצרים בצלייה יוצרים נזק חימצוני, ותאי הזרע רגישים לו במיוחד. הנזק החימצוני עלול גם לפגוע בביצית. אם אתם מנסים להרות, עדיף להימנע (או לפחות לצמצם למינימום) אכילה של אוכל שרוף. אני מדברת על זה גם בספר הדיגיטלי ואודיו שלי "הכנה בתזונה לקראת הריון".

למה החומרים האלה בעייתיים בהריון?

צריכת בשר צלוי וחרוך במהלך ההריון נקשרה במשקל לידה מופחת. מחקר עוקבה מקוריאה (6) מצא שצריכה גבוהה של בשר צלוי בעל רמות גבוהות של PAH  במהלך ההריון הייתה קשורה בהפחתה של 17.5 גרם במשקל הלידה לכל נקודת עלייה בציון הבשר. מחקר עוקבה מפולין הדגים השפעות משמעותיות עוד יותר: צריכת בשר על האש במהלך ההריון הייתה קשורה במשקל לידה נמוך ב-106 גרם וכששילבו את ההשפעה עם חשיפה ל- PAH שנושמים, סך ההפחתה במשקל הגיעה ל-214 גרם (7). ההשפעות הללו התרחשו באופן בלתי תלוי למשך ההריון מה שמצביע על השפעה ישירה על פגיעה בגדילת העובר יותר מאשר הריון קצר יותר. המנגנון שגורם לזה כרוך במעבר של תרכובות PAH אל השליה ופוטנציאלית בהתערבות בהתפתחות העובר.

מה לעשות כדי להפחית את יצירת החומרים האלה?

זה באמת פרדוקס, כי כדי לשמור על בטיחות מזון חייבים לאכול את הסטייק well done אבל מצד שני, סטייק בדרגה כזאת מכיל חומרים לא רצויים. אז מה עושים?

אם מדובר ב "על האש" לעיתים רחוקות, זה זניח מבחינת ההשפעה על הבריאות ובכל מקרה, יש כמה צעדים חשובים שכדאי לאמץ כדי להפחית את החשיפה לחומרים המזיקים:

לקלף את השרוף – פשוט להסיר את החלקים החרוכים הנראים לעין לפני האכילה

להשתמש במרינדות חומציות – למשל עם מיץ לימון או חומץ. זה יכול להפחית את ייצור ה-PAH ב-53-89%!

לבחור בנתחים רזים יותר של בשר – כדי למזער טפטוף שומן אל מקורות החום, כי שריפת שומן היא המקור העיקרי ליצירת PAH

להרחיק מהאש – להימנע ממגע ישיר של הבשר עם האש כדי למנוע טפטוף של נוזלים מהבשר ועלייה של עשן שמכיל חומרים מזיקים. אם מדובר במנגל שפועל על גז, זה יותר טוב.

לאכול ירקות ופירות בארוחה – נוגדי החימצון שמקבלים מהם עוזרים בניטרול החומרים המזיקים.

ובחיי היומיום – להעדיף תדירות נמוכה של "על האש" ותדירות גבוהה יותר של תבשילי בשר בבישול "רטוב" כי טיגון או צלייה מייצרות יותר חומרים כאלה ואילו אפייה או בישול ברוטב מפחיתים פי 10-50 את יצירת החומרים המזיקים.

רשימת מקורות

  1. Formation and Mitigation of PAHs in Barbecued Meat – A Review. Duedahl-Olesen L, Ionas AC. Critical Reviews in Food Science and Nutrition. 2022;62(13):3553-3568. doi:10.1080/10408398.2020.1867056.
  2. Concentrations and Distributions of Polycyclic Aromatic Hydrocarbon in Vegetables and Animal-Based Foods Before and After Grilling: Implication for Human Exposure. Cheng J, Zhang X, Ma Y, Zhao J, Tang Z. The Science of the Total Environment. 2019;690:965-972. doi:10.1016/j.scitotenv.2019.07.074.
  3. Occurrence, Formation Mechanism, and Health Risk of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Barbecued Food. Du W, Jiang S, Lei Y, et al. Ecotoxicology and Environmental Safety. 2025;293:118046. doi:10.1016/j.ecoenv.2025.118046.
  4. Food Contaminants: Impact of Food Processing, Challenges and Mitigation Strategies for Food Security. Vignesh A, Amal TC, Vasanth K. Food Research International (Ottawa, Ont.). 2024;191:114739. doi:10.1016/j.foodres.2024.114739.
  5. Consumption of Thermally Processed Meat Containing Carcinogenic Compounds (Polycyclic Aromatic Hydrocarbons and Heterocyclic Aromatic Amines) Versus a Risk of Some Cancers in Humans and the Possibility of Reducing Their Formation by Natural Food Additives-a Literature Review. Bulanda S, Janoszka B. International Journal of Environmental Research and Public Health. 2022;19(8):4781. doi:10.3390/ijerph19084781.
  6. Impact of Prenatal Exposure to Polycyclic Aromatic Hydrocarbons From Maternal Diet on Birth Outcomes: A Birth Cohort Study in Korea. Lamichhane DK, Leem JH, Kim HC, et al. Public Health Nutrition. 2016;19(14):2562-71. doi:10.1017/S1368980016000550.
  7. Impact of Barbecued Meat Consumed in Pregnancy on Birth Outcomes Accounting for Personal Prenatal Exposure to Airborne Polycyclic Aromatic Hydrocarbons: Birth Cohort Study in Poland. Jedrychowski W, Perera FP, Tang D, et al. Nutrition (Burbank, Los Angeles County, Calif.). 2012;28(4):372-7. doi:10.1016/j.nut.2011.07.020.
  8. Acrylamide: A Review About Its Toxic Effects in the Light of Developmental Origin of Health and Disease (DOHaD) Concept. Matoso V, Bargi-Souza P, Ivanski F, Romano MA, Romano RM. Food Chemistry. 2019;283:422-430. doi:10.1016/j.foodchem.2019.01.054.
  9. Prepubertal Oral Exposure to Relevant Doses of Acrylamide Impairs the Testicular Antioxidant System in Adulthood, Increasing Protein Carbonylation and Lipid Peroxidation. Santos LDD, Souza TL, Silva GID, et al. Environmental Pollution (Barking, Essex : 1987). 2023;334:122132. doi:10.1016/j.envpol.2023.122132.
  10. The Genetic Consequences of Paternal Acrylamide Exposure and Potential for Amelioration. Katen AL, Roman SD. Mutation Research. 2015;777:91-100. doi:10.1016/j.mrfmmm.2015.04.008.
  11. Association Between Acrylamide Exposure and Sex Hormones in Males: NHANES, 2003-2004. Chu PL, Liu HS, Wang C, Lin CY. PloS One. 2020;15(6):e0234622. doi:10.1371/journal.pone.0234622.
  12. Hemoglobin Adducts of Acrylamide in Human Blood – What Has Been Done and What Is Next?. Pedersen M, Vryonidis E, Joensen A, Törnqvist M. Food and Chemical Toxicology : An International Journal Published for the British Industrial Biological Research Association. 2022;161:112799. doi:10.1016/j.fct.2021.112799.
  13. Effects of Grilling Procedures on Levels of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Grilled Meats. Lee JG, Kim SY, Moon JS, et al. Food Chemistry. 2016;199:632-8. doi:10.1016/j.foodchem.2015.12.017.
  14. Effect of Cooking Methods on the Mutagenicity of Food and on Urinary Mutagenicity of Human Consumers. Doolittle DJ, Rahn CA, Burger GT, et al. Food and Chemical Toxicology : An International Journal Published for the British Industrial Biological Research Association. 1989;27(10):657-66. doi:10.1016/0278-6915(89)90120-8.