סיכום כנס אנדוקרינולוגיה וסוכרת של ההריון – 1.6.2016

עוד משהו שיכול לעניין אותך

כדאי לקרוא

פוסטים אחרונים

אובחנת עם סוכרת הריון? מזמינה אותך להדרכה שלי

הצילו! יש לי סוכרת הריון!
הדרכה אינטרנטית עד שתגיעי לדיאטנית

הגעתי מוקדם, והסתובבתי בתערוכה. אחד הדוכנים הותיר אותי פעורת פה.

כבר שנים שאני ועמיתותי רגילות להדריך מטופלות איך לדקור את עצמן במכשיו מדידת הסוכר,

והנה בדוכן של חברת FREESTYLE פגשתי טכנולוגיה חדשה שהגיעה לארץ –

מערכת שנקראת LIBRE שכוללת חיישן שמדביקים על הזרוע ויש בו מחט דקיקה, בלתי מורגשת וזעירה שנכנסת מתחת לעור, אך לא לתוך כלי דם.

החיישן מחזיק מעמד שבועיים ואפשר להתקלח איתו ואפילו לצלול איתו.

בכל פעם שרוצים למדוד את רמת הסוכר לוקחים את השלט המיוחד ומעבירים אותו מעל החיישן, אפילו מעל הבגדים.

השלט נותן קריאה של רמת הסוכר הנוכחית ומראה בגרף את רמות הסוכר בשמונה השעות האחרונות, כיוון שהחיישן שומר את הנתונים.

בקיצור, אם תרצו, לא עוד דקירות, כן מדידות מדוייקות ורציפות. מדהים.

הנה סיכומי כמה הרצאות נבחרות מתוך הכנס:

תכירו את HIP, למה הוא חשוב ומה המטרה:

סוכרת הריון היא נושא “חם” ברפואה, כי אבחון של סוכרת, טיפול בה ומניעה שלה מלכתחילה יכולים למנוע הרבה מקרים של תחלואה בעתיד.

את הכנס פתח פרופ’ משה הוד, בהרצאה על ההמלצות החדשות של FIGO  (האיגוד העולמי לגינקולוגיה ומיילדות) לניהול ואבחנה של סוכרת הריון.  

פרופ’ הוד הציג בפנינו מונח חדש – HIP  – ראשי תיבות של Hyperglycemia in pregnancy.

ל-1 מתוך 6 נשים בהריון בעולם יש הפרעה כלשהי של היפרגליקמיה.

בשנה יש 127 מיליון לידות בעולם, 42 מיליון הריונות הן של נשים שמנות,

21 מיליון הריונות הם אצל נשים עם היפרגליקמיה ועם זאת, רק 3-4 מיליון מאובחנות ומטופלות.

פרופ’ הוד מדגיש שהמעקב אחרי הלידה חשוב יותר מכפי שחשבו, כיוון שכאן מתחילה ההשפעה על חיי האישה:

כל אישה שהיתה לה סוכרת בהריון מקבלת “חותמת” שהיא תפתח בעתיד סוכרת סוג 2.

התפקיד שלנו מתחיל (הייתי אומרת – ממשיך 🙂 ) אחרי הלידה וזה בידיים שלנו.

הסיכון של אשה שהיתה לה בעבר סוכרת הריון לפתח סוכרת סוג 2 גבוה פי 7.4 יותר מאישה שלא היתה לה סוכרת בהריון.

50% מהנשים שהיתה להן סוכרת הריון יפתחו סוכרת סוג 2 תוך 10 שנים מהלידה.

התקופה שלאחר הלידה היא הזדמנות ליזום מניעה מוקדמת לאם ולתינוק, ששניהם נתונים לסיכון מוגבר ל:

השמנה עתידית, תסמונת מטבולית, סוכרת, יתר לחץ דם ובעיות קרדיו-וסקולריות.

ארגון הבריאות העולמי קיים ב-6 באפריל 2016 את יום הבריאות העולמי, ובו הוצגו נתונים לגבי השכיחות הגבוהה של מחלת הסוכרת.

ארגון הבריאות העולמי הציב 17 מטרות למניעת תחלואה, ורבות מהן קשורות להריון. לכן נושא ה-HIP נמצא בראש האג’נדה.

כדי לאבחן HIP חייבים קונצנזוס בינלאומי, ופרופ’ הוד עמד בראש ועדה בנושא הקריטריונים לאבחנה, שעיקריה מופיעים בקישור הבא

למעשה, מדובר באימוץ מסקנות מחקר ה-HAPO שמדבר על אבחנת סוכרת הריון באמצעות העמסת 75 גרם גלוקוז

ובדיקת הערכים בצום, כעבור שעה וכעבור שעתיים.

נכון, הקריטריונים הללו יגדילו ב-50% את מספר הנשים שיאובחנו כסוכרתיות בהריון ויצריך יותר משאבים לטיפול,

וזו גם הסיבה שעדיין לא קיבלו אותם ברוב המדינות בעולם,

אבל הדבר יחסוך הרבה מאוד כסף בעתיד למערכת הבריאות כיוון שניתן יהיה למנוע מקרים רבים של סוכרת גם אצל האם וגם אצל הילדים.

יתרה מזאת, מדובר בחסכון של חיי אדם, כך שלא מדובר רק במהלך שהוא cost effective אלא גם cost saving.  

פרופ’ הוד גם הזכיר מחקר חשוב שפורסם באוקטובר 2015

בו מציעים דרך לחשב את הסיכון של האשה שהיתה לה סוכרת הריון, ללקות בעתיד בסוכרת סוג 2 

השנים הבאות יוקדשו להעלאת מודעות בנושא , מחקרים נוספים ותוכניות התערבות.

שקף מהרצאתו של פרופ’ משה הוד

מה עדיף? להזריק אינסולין או לבלוע כדור?

ההרצאה השנייה היתה הרצאתו של פרופ’ יריב יוגב בנושא טיפול תרופתי בסוכרת הריון

כידוע, הטיפול התזונתי הוא הבסיסי והחשוב ביותר בסוכרת הריון, אבל בחלק מהמקרים

(פרופ’ יוגב ציין את הנתון הגבוה מאוד של 50-60% מהנשים) הטיפול התזונתי לא מספיק ויש צורך בטיפול תרופתי.

מקובל להמליץ לנשים להזריק אינסולין, אבל בעשור וחצי האחרונים הצטבר נסיון טוב מאוד עם טיפול פומי (כדור שלוקחים בבליעה).

פרופ’ יוגב הראה בהרצאה שלו הוכחות מחקריות לכך שהתרופה גלובן (שנקראת גם גליבטיק)

היא בטוחה ויעילה באותה מידה כמו אינסולין, ושמבחינת העלות, שבועיים של טיפול בגלובן עולים כמו מזרק אחד של אינסולין.

בדרך כלל לא צריך יותר מכדור אחד ביום – חצי בוקר וחצי בערב.

ההרצאה השלישית, של ד”ר ערן הדר, רופא בכיר ביחידה לרפואת האם והעובר בבילינסון,

עסקה בטיפול באנלוגים של אינסולין בסוכרת הריון.

המסר בסופו של דבר מרגיע – כדי שאנלוגים של אינסולין יעברו את השליה צריך מינוני ענק.

בארצות הברית, הגלובן היא “תרופת קו ראשון”, כלומר, התרופה הראשונה שנותנים כשמתעורר הצורך בטיפול תרופתי.

יחד עם זאת, אין קונצנזוס גם בקרב הרופאים שהשתתפו בפאנל שהתקיים מאוחר יותר – האם לתת אינסולין או גלובן,

או אולי דווקא מטפורמין כמו שעושים בבריטניה.חשוב לציין שאת הכדורים נותנים אחרי שבוע 24 ולא בשליש הראשון.  

סוף סוף: איך לשמור על בריאות נשים שבעברן סוכרת הריון גם אחרי הלידה

הדיאטנית ד”ר קרן הרשקופ  ממרפאת הריון בסיכון של מכבי שירותי בריאות

הציגה את נייר העמדה של המועצות הלאומיות בגינקולוגיה, מיילדות וסוכרת בנושא מעקב אחרי לידה של נשים עם הסטוריה של סוכרת הריון:

משמח מאוד שיש נייר עמדה כזה והוא מרכז המלצות לטיפול בנשים שהיתה להן סוכרת הריון,

החל משלב אבחון סוכרת ההריון ועד ההכנה להריון הבא. בנייר העמדה יש גם המלצה להקים רשם סוכרת בהריון.

ההמלצות למעשה לא מחדשות הרבה, אבל הן חשובות למרות הכל:

שמירה על (או להגיע ל) משקל תקין, תזונה לפי עקרונות הדיאטה הים תיכונית, פעילות גופנית ועידוד הנקה.

העדיפות הראשונה היא לבצע העמסת סוכר של 75 גרם 6-12 שבועות לאחר הלידה, אך אם אין אפשרות לבצע העמסת סוכר,

לפחות לבדוק סוכר בצום בשילוב המוגלובין A1C (בדיקה שנותנת מידע על איזון הסוכר ב-3 החודשים האחרונים).

אם הבדיקה תקינה, יש לחזור לפחות פעם אחת כל שלוש שנים על ההערכה. כך אפשר יהיה לאתר בזמן מצב של טרום סוכרת ולטפל בה.

ואיך מיישמים את זה בשטח?

הדיאטנית מורן בלייכפלד מגנאזי , מרכזת תחום טרום סוכרת במחוז השרון של מכבי שירותי בריאות,

הציגה תוכנית התערבות נהדרת לאחר הלידה אצל נשים עם הסטוריה של סוכרת הריון.

התוכנית מתקיימת במרפאת מכבי ברעננה והיא דוגמה ליישום בשטח של ההמלצות מההרצאה הקודמת.

היא הביאה ציטוטים של נשים שמספרות שהן בטוחות שהסוכרת נעלמת לאחר הלידה

ואפשר לחזור ולאכול הרבה סוכר (“בונבוניירה לחדר הלידה”) ושאחרי ששמרו והקפידו כל כך,

קשה מאוד להתמיד ובלי מסגרת כמו בהריון, נשברים ומזניחים.

התוכנית באה לתת פתרון לחסם המשמעותי ביותר לשמירה על אורח חיים בריא אצל נשים אחרי לידה שהיתה להן סוכרת הריון – מעקב וטיפול ישיר.

נכון לעכשיו, מתקיימות קבוצות כאלה ברעננה שכוללות דיאטנית, אחיות ויועצת הנקה (במיוחד כי שיעור ההנקה נמוך יותר אצל נשים שהיתה להן סוכרת הריון).

אנדוקרינולוגיה של ההריון

כאן אני מודה, לא רשמתי מילה במילה ובטח גם התעייפתם לקרוא, לכן ארשום את עיקרי הדברים:

תת פעילות ופעילות יתר של בלוטת התריס בהריון, איך מטפלים?

בלוטת התריס בהריון – ד”ר אייל רובינשטוק, המכון לאנדוקרינולוגיה, בי”ח בילינסון

  1.       תת פעילות: עד כה, ההמלצה היתה שכל אשה שה-TSH של היה מעל 2.5 צריכה טיפול באלטרוקסין, אך המלצות חדשות מ-2016 שינו את המצב: אם TSH  בין 2.5 ל-10 עושים קודם כל בדיקת נוגדנים לבלוטה. אם היא חיובית וה-TSH  2.5-4 שוקלים טיפול. אם ה-TSH  מעל 4 – מטפלים תרופתית.  אם בדיקת הנוגדנים שלילית וה-TSH  נע בין 4 ל-10, שוקלים טיפול תרופתי. אם התוצאה מעל 10 – מטפלים בתרופה.
  2.       פעילות יתר: משתדלים להשתמש כמה שפחות בתרופות בגלל סכנה למומים. במצב של מחלת גרייבס מומלץ לאזן את הבלוטה לפני ההתעברות ולעבור לתרופה PTU. אחרי הכניסה להריון, אם מינון ה-PTU  200 מ”ג ומטה והאישה מאוזנת, מפסיקים את הטיפול ומחדשים אותו רק אם האישה יוצאת מאיזון. אם מינון התרופה מעל 200 מ”ג לא מתעקשים על איזון, כדי שאפשר יהיה להפחית במינון של התרופה. במחלת גרייבס יש חשש שהנוגדנים של האם נגד הקולטן ל-TSH  יעברו את השליה וישפיעו על בלוטת התריס של העובר. לכן בודקים את הנוגדנים בשבועות 18-22 ואם הם פי 3 מהנורמה, מטפלים במרקפטיזול. מדובר במקרים נדירים.

החברים הקטנים שחיים אצלנו

תפקיד המיקרוביום בהריון – סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבי”ח בילינסון

סיגל פרישמן עושה את הדוקטורט שלה כרגע על המיקרוביום, החיידקים שחיים בגוף שלנו. המטרה שלה לראות איך המיקרוביום מושפע מסוכרת הריון ומהתזונה. מגניב לדעת שהמיקרוביום משתנה תוך כדי ההריון. בהריון יש יותר חיידקים ויותר הפרשות ממקומות שונים בגוף, ומשערים שזה במטרה להפחית זיהומים.

שקף מהרצאתה של סיגל פרישמן

מאזן הסידן בהריון ובתקופת ההנקה – פרופ’ צופיה איש שלום, בי”ח אלישע

למה כדאי לכם לטבול את התירס בסיד (או שלא)

במהלך ההריון האישה מעבירה לעובר 30 גרם סידן, שהם 3% ממאגרי הסידן שבעצם.

רוב הסידן עובר בשליש השלישי. ספיגת הסידן מוכפלת במערכת העיכול וגם הפרשתו בשתן גוברת.

קיימות עדויות לכך שצריכה מספקת של סידן מפחיתה סיכון לרעלת הריון.

מצאו שבאוכלוסיות שבהן צריכת הסידן גבוהה יש פחות רעלת הריון.

בדקו למשל את אינדיאני המאיה בגווטמאלה – שלא תאמינו מה המקור שלהם לסידן: תירס טבול בסיד. כן כן. מעניין איזה טעם יש לזה.

אם האישה לא צורכת מספיק סידן, היא זקוקה לתוסף כדי להפחית סיכון לרעלת הריון.

פרט לכך, אין המלצה או הנחייה לנשים הרות ליטול תוסף סידן.

ההנקה היא תקופה עוד יותר מאתגרת לשלד, כי בחלב האם יש כמות גדולה של סידן,

אבל אחרי הפסקת ההנקה יש פיצוי. במקרים נדירים מאוד ייתכן אוסטיאופורוזיס לאחר הלידה.

המשיכי לקרוא מאמרים נוספים בנושאי תזונה בהריון: