המדריך השלם לתזונה בהיריון

הספר !!! למידע ולפרק חינם לחצו על התמונה

הספר

רוצה לאכול בריא בהריון, לפניו ואחריו? הרשמי כאן לסדרות טיפים שיגיעו לתיבת הדואר שלך אחת לשלושה ימים.

שם:
דוא"ל: 
 מתכננת הריון
 בשליש הראשון
 בשליש השני
 בשליש השלישי
 אחרי לידה
 טיפים על תזונה בריאה

לעולם לא אעביר את כתובת המייל שלכם לאף אחד בשום מצב. כן אשמח לשלוח לכם עדכונים על תוכן בעל ערך מתוצרתי.

מסך משמין

מאת: טובה קראוזה, דיאטנית קלינית

הילד שמן? כבו את הטלויזיה (ואת המחשב) מסתבר שלזמן בו נמצאים הילדים והמתבגרים שלנו מול מסכים יש קשר לסיכון מוגבר להשמנה. מה הסיבות לכך  ומה אפשר לעשות.

  

השמנה ועודף משקל אצל ילדים ומתבגרים היא בעיה הולכת וגוברת בכל רחבי העולם ובישראל מעריכים כי כחמישית מהילדים והמתבגרים סובלים מעודף משקל או מהשמנה. הואיל והשמנה בגיל צעיר מגבירה את הסיכון להשמנה בבגרות ולמחלות הנובעות ממנה, מנסים מומחים ברחבי העולם למצוא דרכים להפחית את שכיחותה. מסתבר שפעולה פשוטה אחת יכולה להשפיע לא מעט: צמצום "זמן המסך" של הילדים.

 

זמן מסך

תכירו מונח חדש, זמן מסך (screen time). זמן מסך הוא סך הזמן בו ילדים נמצאים מול טלויזיה, מחשב, משחקי וידאו, DVD וקונסולות משחקים למיניהן. ארגון רופאי הילדים האמריקני פרסם בדצמבר 2007 בכתב העת "פדיאטריקס" המלצה להגביל את זמן המסך לשעתיים ומטה כדי למנוע השמנה וללא יותר משעה אחת כחלק מטיפול בהשמנה שכבר קיימת.

ארגון הבריאות העולמי פרסם ביולי 2012 נתונים לפיהם 28.5% מילדי ישראל בגילאי 11-15 גולשים באינטרנט לפחות 4 שעות ביום ו-35.8% מהילדים בגיל זה צופים בטלוויזיה יותר מ-4 שעות ביום. למעשה, בישיבה מול המחשב, ילדים בישראל בגיל הזה הם במקום הראשון מתוך למעלה מ-35 מדינות שהשתתפו במחקר!

מעריכים שזמן המסך הכולל של ילדים בישראל יכול להגיע עד 8 שעות ביום. נתון מדהים ומעציב.

 

מדוע טלויזיה ומחשב גורמים להשמנה?

התשובה, לכאורה, ברורה: הילדים יושבים יותר ופעילים פחות. מחקרים רבים שנערכו במהלך השנים מצאו גורמים אפשריים נוספים לקשר בין בין מספר השעות ביום במהלכן נמצאים הילדים מול מסכים לבין סיכון מוגבר להשמנה.

•·        כי צפיה בטלויזיה לכשעצמה מעודדת אכילה: במשפחות רבות אוכלים ההורים מול הטלויזיה ולעיתים גם מאכילים את הילדים מינקות מול הטלויזיה כדי "שיאכלו טוב יותר". כאשר נטמע ההרגל שטלויזיה שווה לאכילה, ככל שצופים יותר בטלויזיה גם אוכלים יותר.

•·        כי אכילה במהלך צפיה בטלויזיה פוגעת באיתותי השובע: כל ילד בריא נולד עם היכולת לווסת את צריכת הקלוריות שלו ולאכול את כמות המזון הדרושה לו לגדילה תקינה. אך הסחת הדעת בזמן האכילה כמו על ידי טלויזיה או מחשב יכולה לפגוע במודעות לתחושת השובע ובכך לגרום לאכילה עודפת. במחקר שפורסם בשנת 2007 בכתב העת "אמריקן ג'ורנל אוף קליניקל נוטרישן" נמצא שילדים בני 9-12 אשר היו מרוכזים בצפיה בטלויזיה אכלו כמות גדולה יותר של מזון לאורך זמן רב יותר וצרכו יותר קלוריות לעומת ילדים שאכלו ללא צפיה בטלויזיה או ילדים שלא היו מרוכזים בצפייה, כיוון שהטלויזיה שידרה שוב ושוב  את אותה התוכנית.

•·        כי זמן מסך קשור בתדירות גבוהה יותר של אכילת מזון מהיר: במחקר שנערך  על ילדים בני שנתיים עד שש ופורסם בשנת 2006 בכתב העת "אובסיטי" (השמנה) נמצא שככל שהילדים בילו זמן רב יותר מול משחקי וידאו ומחשב כך אכלו כמות גדולה יותר של מזון מהיר.

•·        כי צפיה בטלויזיה חושפת את הילדים לפרסומות למזונות לא בריאים ומשקאות ממותקים בסוכר: הילדים זוכרים את הפרסומות ומעדיפים לצרוך את המוצרים הללו על פני מוצרים אחרים. במחקר שנערך על ילדים בני שנתיים עד שש ופורסם בשנת 2001 בכתב העת של ארגון הדיאטנים האמריקני נמצא שאפילו חשיפה קצרה מאוד לפרסומות גורמת לכך שהילדים יעדיפו את המזון שהופיע בפרסומת, ומספר מחקרים שנערכו עוד בשנות השמונים מצאו כי פרסומות של מזון מגבירות את הצריכה הקלורית בקרב ילדים.

•·        כי צפיה בטלויזיה פוגעת באיכות התזונה של ילדים: במחקר שנערך על ילדים בני שלוש ופורסם במרץ 2008 בכתב העת "אינטרנשיונל ג'ורנל אוף פדיאטריק אובסיטי" נמצא שעל כל תוספת של שעת צפיה בטלויזיה ביום היתה הגברה בצריכת הקלוריות, משקאות ממותקים בסוכר, מזון מהיר, בשרים אדומים ומעובדים ושומן טראנס. ובמקביל, הפחתה בצריכת פירות וירקות, סידן וסיבים תזונתיים. 

•·        כי מספר השעות בהן צופים במהלך הילדות משפיע גם לטווח הרחוק: במחקר שפורסם ביוני 2008 בכתב העת "אובסיטי" עקבו אחר למעלה מ-1000 גברים ונשים שנולדו בתחילת שנות השבעים, אשר מדדו את מספר שעות הצפיה שלהם בטלויזיה מגיל 5 כל שנתיים עד גיל 15 וכן בגיל 32. נמצא שככל שמספר שעות הצפיה היה גבוה יותר בילדות, כך גדל הסיכוי שהוא יהיה גבוה גם בבגרות וכן שה-BMI יהיה גבוה יותר וסיבולת לב ריאה תהיה נמוכה יותר. כלומר, ההשפעה השלילית של צפיה מרובה מדי בטלויזיה במהלך הילדות נמשכת גם לשנות הבגרות. נקודה מעניינת למחשבה היא, שהנבדקים במחקר זה הם ההורים של היום, ואין ספק שילדים כיום צופים בטלויזיה זמן רב אף יותר. 

•·        כי זמן מסך מגביר סיכון לתסמונת מטבולית: תסמונת מטבולית היא קבוצה של גורמי סיכון (רמות סוכר בצום, שומנים בדם, היקף מותניים ולחץ דם) למחלות לב וכלי דם וסוכרת סוג 2. למרבה הצער, כיום תסמונת מטבולית אינה נחלתם של מבוגרים בלבד. מחקר שפורסם במרץ 2008 וניתח נתונים של 1800 בני נוער בני 12-19 מצא שככל שזמן המסך רב יותר, כך גבוה יותר הסיכון לתסמונת מטבולית: 3 שעות ביום מגבירות פי 2 את הסיכון ו-5 שעות ביום מגבירות את הסיכון פי 3 לעומת שעה אחת בלבד של זמן מסך ביום.

•·        כי כשמפחיתים זמן מסך יש תוצאות: במחקר שנערך בארצות הברית ופורסם במרץ 2008 בדקו איך יכולה להשפיע הפחתה של זמן המסך על BMI של ילדים בני 4-7 שנמצאים בסיכון לעודף משקל ועל צריכת הקלוריות שלהם באמצעי מקורי ביותר: בבתיהם הותקן מתקן אוטומטי אשר שולט על זמן הפעולה של הטלויזיות והמחשבים בבית. הילדים הושוו לקבוצת ביקורת, אשר בבתיהם לא הותקן מכשיר כזה. כעבור שנתיים נמצא שזמן הצפייה של הילדים בקבוצת הניסוי פחת ב-17.5 שעות בשבוע, ה-BMI שלהם היה נמוך יותר והם צרכו פחות קלוריות לעומת קבוצת הניסוי.

 

ומה עם פעילות גופנית?

מכל המחקרים שנערכו בנושא הקשר בין זמן מסך להשמנה, עולה שילדים שהפחיתו את זמן המסך לא ניצלו את הזמן שהתפנה להם לפעילות גופנית אלא עסקו בפעילות אחרת בישיבה, כמו קריאה למשל. בנוסף, נמצא שלמידת הפעילות הגופנית של הילדים לא היתה השפעה על מידת הסיכון שנושא עמו זמן המסך. זמן המסך עצמו הוא גורם סיכון להשמנה, כנראה, כיוון שהוא משפיע על אכילה מרובה יותר. מכאן, חשוב לזכור שהפעילות הגופנית חיונית למניעת השמנה ולאורח חיים בריא, אך אם זמן המסך יישאר גבוה, הסיכון להשמנה עדיין קיים.

  

אז מה עושים?

בעולם אידיאלי, כל המשפחות יגבילו את זמן המסך של הילדים כפי שממליץ ארגון רופאי הילדים האמריקני: שעה עד שעתיים ביום, אך קל להגיד וקשה לעשות, מכיוון שמסכים הם חלק מחיינו. מה בכל זאת כדאי לעשות?

•·        להוציא את הטלויזיה מחדרי הילדים: בשנים האחרונות חלה מגמת עליה בהמצאות מכשירי טלויזיה בחדרי הילדים. מספר מחקרים שנערכו בנושא מצאו קשר בין נוכחות מכשירי טלויזיה בחדרי הילדים לבין סיכון מוגבר להשמנה לעומת ילדים שמכשיר הטלויזיה בביתם היה בחדרי משפחה. ייתכן שעצם נוכחות המכשיר בחדר הילדים הוא סמן להתנהגויות שתורמות להשמנה והיעדר בקרה של ההורים. מכיוון שקל יותר להוציא את המכשיר מחדר הילדים מאשר לכפות חוקים האוסרים על צפיה בטלויזיה, כדאי לעשות זאת. 

•·        להפריד אכילה ממסכים: חשוב להרגיל את הילדים כבר משלב הינקות, שאכילה מתבצעת אך ורק ליד שולחן האוכל. ההורים, כמובן, צריכים לספק דוגמה אישית. ילדים שיראו את הוריהם אוכלים מול הטלויזיה או המחשב יעשו זאת אף הם. ניתוק הקשר בין אכילה לצפיה במסכים ימנע אכילה עודפת ויפחית את הסיכון להשמנה.

•·        גם הפחתה קטנה עדיפה על המשך המצב הקיים: למרות העובדה שקשה להגיע להמלצה של שעתיים ביום בלבד, אין זאת אומרת שאי אפשר להפחית בכלל את זמן הצפיה. נסו בשלב ראשוני לכמת את זמן המסך של ילדיכם ולהפחית אותו ב-10 אחוזים. גם הפחתה קטנה עדיפה.

•·        לזכור שזה תלוי בנו: אנחנו, ההורים, קובעים ומארגנים את הסביבה הביתית, יכולים להשפיע על זמן המסך של הילדים, על הרגלי האכילה שלהם ועל פעילות הפנאי שלהם. כדאי לזכור שאנחנו צריכים לספק דוגמה בריאה בכל התחומים הללו ובכך לספק בסיס להרגלי אכילה טובים לכל החיים.

 

פורסם לראשונה במוסף "זמנים בריאים", ידיעות אחרונות, בתאריך 1.3.2009 
עודכן בעקבות נתונים חדשים שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" ב-15.7.2012

 

מקורות:

 

Delmas C et al. Association between television in bedroom and adiposity throughout.

adolescence. Obesity Vol. 15 No. 10 October 2007. 2007;15:2495-2503

 

Mark AE. Relationship between screen time and metabolic syndrome in adolescents. J Public Health 2008;30(2):153-160.

 

Miller SA, Taveras EM, Rifas-Shiman SL, Gillman MW.

Association between television viewing and poor diet quality in young children.Int J

Pediatr Obes. 2008 Mar 4:1-9.

 

Programming obesity and poor fitness: the long-term impact of childhood television.

Obesity (Silver Spring). 2008 Jun;16(6):1457-9. Epub 2008 Mar 27.

 

A randomized trial of the effects of reducing television viewing and computer use on body mass index in young children.

http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=18316661

 

Childhood obesity: highlights of AMA Expert Committee recommendations

 

Marshall SJ et al. Relationship between media use, body fatness and physical activity in children and youth: a meta-analysis. Int J Obes 2004:28:1238-1246.

 

Image: FreeDigitalPhotos.net