המדריך השלם לתזונה בהיריון

הספר !!! למידע ולפרק חינם לחצו על התמונה

הספר

רוצה לאכול בריא בהריון, לפניו ואחריו? הרשמי כאן לסדרות טיפים שיגיעו לתיבת הדואר שלך אחת לשלושה ימים.

שם:
דוא"ל: 
 מתכננת הריון
 בשליש הראשון
 בשליש השני
 בשליש השלישי
 אחרי לידה
 טיפים על תזונה בריאה

לעולם לא אעביר את כתובת המייל שלכם לאף אחד בשום מצב. כן אשמח לשלוח לכם עדכונים על תוכן בעל ערך מתוצרתי.

איך להאכיל בלי מאבקים

מאת: טובה קראוזה, דיאטנית קלינית

 

האכלת ילדים יכולה להיות בסיס איתן וטוב לאכילה בריאה ולהרגלים טובים שמסייעים לשמירה על אורח חיים בריא, אבל היא יכולה להיות גם זירת קרב. האם זה חייב תמיד להיות כך? לא אם שומרים על כמה כללים פשוטים.

 

מה זיכרון הילדות המוקדם ביותר שלכם הקשור באוכל?

האם הוא זיכרון טוב? חיובי? שמח?

ואולי הוא פחות טוב?

אנשים רבים מספרים על זכרונות לא נעימים הקשורים, בדרך זו או אחרת, בהאכלה בכוח, בכפייה.

לעולם לא אשכח איך באחת מסדנאות ההרזייה שהנחיתי, סיפרה אשה צעירה במשקל גבוה מאוד, איך נולדה פגית ובבית חששו לגדילתה ולימים, כשאכלה מזון מוצק, נהגו אמה וסבתה לקשור אותה לכסא ולהאכיל אותה בכוח.

אין ספק שהאכלה בצורה כזו מותירה בנו צלקות (גם אם אינה קיצונית עד כדי כך), ויחד עם זאת, רבים מאיתנו משחזרים את אותם הדפוסים עם ילדיהם שלהם. לא מתוך רוע, חלילה, אלא פשוט מכיוון שזו הדרך שהם מכירים.

החשש שהילד לא יאכל הוא חשש קמאי, פחד עתיק יומין שקשור בהשרדות, והוא מובן לחלוטין אך חיוני לתפוס אותו בפרופורציות הנכונות כדי להאכיל בצורה השפויה והבריאה ביותר ולמנוע משקל ירוד או לחילופין, השמנה.

בעידן בו אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מהשמנה ובמדינה בה הילדים שלנו הם אלופי העולם בדיאטות, חשוב שנדע איך להתחיל נכון את יחסי ההאכלה עם הילדים שלנו.

הכללים הבאים יכולים להיות "צידה לדרך" כדי לעזור לנו בכך:

 

ילדים יודעים לווסת את צריכת המזון שלהם

הדבר הראשון שאנו צריכים לזכור הוא שילדים בריאים, ללא כל בעיה רפואית או אחרת, יודעים כמה הם צריכים לאכול, ולמעשה, הם מסדירים את צריכת המזון שלהם מיום לידתם. לעומת זאת, ילדים שמנסים לשלוט על צריכת המזון שלהם נתונים לסיכון גבוה יותר לבעיות אכילה ומשקל. לעיתים מתעוררים מאבקים בין ההורים לילדים: ההורים מנסים להפחית את הכמויות שאוכלים הילדים או לגרום להם לאכול יותר. מאבקים כאלה עלולים לגרום לילדים לאכול כמויות שאינם נכונות, תוך התעלמות מהוויסות הפנימי שלהם ובסופו של דבר הם עלולים לגדול למתבגרים ומבוגרים בעודף משקל או בתת משקל.

 

ילדים יאכלו, הם לא סרבני אכילה בפוטנציה

כלל חשוב נוסף שכל הורה צריך לזכור הוא, שילדים בריאים, ללא כל בעיה רפואית או אחרת, רוצים לאכול ואכן יאכלו. זהו דחף פיזיולוגי טבעי, בדיוק כמו הדחף ללמוד ללכת.

 

האחריות שלנו, האחריות שלהם

לעיתים נראה כאילו הילדים לא רוצים לאכול. הם דוחים את הכפית ומסרבים לנסות ירקות חדשים או מסרבים לבוא לשולחן, ואז ההורים נלחצים ומתחיל מאבק סביב נושא האכילה.

כאשר ילד אינו אוכל, צריך לשאול, לא מדוע אינו אוכל אלא מה קורה בעולו של הילד אשר גורם לו לסרב לאכול. 

במקרה ההפוך, בו נראה שהילד אוכל יותר מדי. השאלה אינה צריכה להיות "מדוע הוא אוכל כל  כך הרבה" אלא "מה גורם לילד להתנהג כאילו הוא אינו מסוגל להתמלא".

התשובה לשאלות אלו נמצאת ביחסי ההאכלה, כלומר - כל מה שמתרחש בין הילד לבין מי שמאכיל אותו. יחסי ההאכלה יכולים לתמוך בהתנהגות אכילה בריאה ויציבה או ליצור עיוותים בהתנהגות האכילה שבעקבותיהם הילד יראה עניין יתר באוכל.

יחסי ההאכלה תלויים בכך שההורים ידעו מהי חלוקת האחריות ביניהם לבין הילד.

למעשה, קיימת חלוקה ברורה של האחריות בין המאכיל לבין התינוק ובהמשך - הילד, מושג שטבעה הדיאטנית האמריקנית אלין סאטר, מחברת ספרים רבים בנושא האכלת תינוקות.

 

בינקות, חלוקת האחריות פשוטה מאד:

  • ההורה אחראי למה שהתינוק אוכל.
  • התינוק אחראי לכמה יאכל, באיזו תדירות, באיזה קצב, ובאיזו רמת מיומנות.

  

עם זאת, פעוטות וילדים גדולים יותר זקוקים למסגרת. כך שחלוקת האחריות הופכת למפורטת יותר:

•       ההורה אחראי למה שיאכל הילד, למתי הוא יאכל והיכן הוא יאכל.

•       הילד אחראי לכמה הוא יאכל ולאם בכלל יאכל.

  

משימות ההאכלה של ההורים:

  • לבחור את המזון הטוב ביותר ולהכין אותו בצורה המתאימה ביותר לגיל התינוק
  • לספק ארוחות מסודרות - זו משימה לא פשוטה, אבל חשובה מאין כמוה, כיוון שמסגרת של ארוחות מסודרות מאפשרת לילד לדעת שמישהו דואג להאכיל אותו, והוא לא צריך לדאוג להתמלא לבדו מהמקרר. עם זאת, בבתים רבים לא אוכלים מסודר, וכאן חשוב לערוך שינוי בגישה: אם ההורים אינם רגילים להכין אוכל עבור עצמם, כיצד יוכלו להכין אוכל עבור הילדים?
  • לא "למלצר"! ברגע שהילדים מכתיבים להורים מה לאכול, ההורים מעבירים לילד את האחריות של מה להכין, וזה לא נכון. כך הוא ילמד שלא מצפים ממנו. הילד יאהב לאכול מגוון כאשר הוא ייחשף למגוון. איך אפשר לצפות שיאכל מגוון של מזונות אם הוא לא נתקל בהם? מצד שני - אל תגישו תפריט שכולו מזונות שהילד יסרב להם, אלא רק מזון אחד שהילד עשוי לא לאהוב, ולכלול תמיד לחם, שהרוב המכריע של הילדים אוהב ומוכן לאכול. זו גם הזדמנות ללמד אותם לומר "לא תודה" במקום "איכסה" J.
  • להנעים את זמן הארוחה - חשוב לשבת עם הילד ולארח לו לחברה. כשההורה נוכח, הילד יעז לנסות יותר מזונות חדשים כיוון שהנוכחות מספקת לו את הבטחון לכך.
  • לתת לילד ביטחון שסומכים עליו שיאכל את הכמויות שזקוק לו, ולא להיכנס למאבקים סביב הכמויות (אל תשכחו את חלוקת האחריות).

 

ועוד כלל חשוב לסיום:

 

אל תתיאשו! לעיתים דרוש זמן רב עד שהילד יחבב מאכל חדש: על פי מחקרים, דרושים 10 עד 20 ניסיונות להצגת המאכל עד שהילד יאהב אותו. אך לעיתים קרובות, ההורים אינם מספקים לתינוקות הזדמנויות ללמוד, הם מצפים מהילדים לאכול ולאהוב מאכל שהם נתקלים בו לראשונה ואם הילד מסרב, לא מציגים יותר את המאכל. זכרו שאת המאכלים המאד מלוחים/מתוקים אשר עשירים בשומן ובסוכר אוהבים כולם (כמעט) כבר מהרגע הראשון. אל תוותרו ותתנו לילד רק אותם מתוך מחשבה ש"רק את זה הוא מוכן לאכול".

 

 

מקורות לקריאה נוספת:

Satter Ellyn. Secrets of Feeding a Healthy Family. 1999 Kelcy Press.