המדריך השלם לתזונה בהיריון

הספר !!! למידע ולפרק חינם לחצו על התמונה

הספר

רוצה לאכול בריא בהריון, לפניו ואחריו? הרשמי כאן לסדרות טיפים שיגיעו לתיבת הדואר שלך אחת לשלושה ימים.

שם:
דוא"ל: 
 מתכננת הריון
 בשליש הראשון
 בשליש השני
 בשליש השלישי
 אחרי לידה
 טיפים על תזונה בריאה

לעולם לא אעביר את כתובת המייל שלכם לאף אחד בשום מצב. כן אשמח לשלוח לכם עדכונים על תוכן בעל ערך מתוצרתי.

המדריך השלם לתזונה בהריון פרק חינם. חלק שני: השליש הראשון - שבועות 1-13, פרק 4: תכנות עוברי: להשפיע

 

עכשיו את כבר יודעת שהשליש הראשון הוא תקופה רגישה ביותר בחיי העובר, ובה נוצרים כל האיברים והמערכות שלו. לכן זה גם הזמן שבו לתזונה שלך יש השפעה משמעותית על בריאותו. ההשפעה היא לא רק במניעת מומים אלא גם בהקטנת הסיכון שלו ללקות בעתיד במחלות כמו סוכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב.

איך זה קורה? הכול תלוי ב"תכנות העוברי" הנכון.

מה זה תכנות עוברי

למרות ההקשר שהשם מעורר, לא מדובר ביכולת לקבוע איזה צבע עיניים יהיה לתינוק או לאיזה גובה הוא יגיע כשיגדל. תכנות עוברי (או "תכנות מטבולי") הוא תיאוריה האומרת שהתנאים ברחם גורמים לשינויים בלתי הפיכים אצל העובר, שיקבעו את מידת בריאותו כאדם בוגר.

התזונה שלך היא אחד הגורמים האלה.

התיאוריה הועלתה לראשונה בתחילת שנות השמונים על ידי פרופסור דיוויד בארקר מאוניברסיטת סאות'המפטון באנגליה, ומאז מצטברות הוכחות מדעיות רבות לנכונותה, ולא מעט ביקורת לצדן.

 

מה קורה בתוך הרחם שלי

אף על פי שהעובר נמצא במקום סגור, הוא מקבל עדכונים שוטפים על העולם שבחוץ דרך השליה. האם יש שפע של מזון שם בחוץ? מה האיכות שלו? המזון שמגיע לעובר דרך השליה ייתן לו את התשובה.

האם העולם מלא בסכנות ובלחצים? כמות הורמוני הסטרס שעוברים את השליה תענה לו על כך.

העובר מתפתח בהתאם למידע שהוא מקבל, כך שיהיה מסוגל להתמודד עם המציאות שמחכה לו ולשרוד בה.

איך תזונה דלה בהיריון "מתכנתת" את העובר

כאשר את אוכלת מעט מדי בהיריון, אם בגלל מחסור אמיתי במזון ואם משום שאת מגבילה בכוונה את התזונה שלך משמעותית מחשש לעלייה במשקל, העובר לא מקבל את כל רכיבי התזונה הדרושים לו.

במצב כזה מופנים רוב המשאבים להתפתחות המוח על חשבון איברים חיוניים אחרים, כמו כליות, לב, כבד, כלי דם ועוד.

חשוב: גם המוח עלול לסבול מהמחסור.

מחקר שבדק את הקשר בין העלייה במשקל של האם לגודל איברים פנימיים אצל התינוק, מצא שככל שנשים עלו פחות במשקל במהלך ההיריון, כך איברים שונים היו קטנים יותר מהרצוי אצל התינוקות שנולדו. למשל, הכבד הכיל רק 60% מהתאים שהיה אמור להכיל, הכליות כ70% וגודל השליה היה 80% לעומת שליה רגילה.

זכרי: העובר משלם מחיר על תזונה דלה מדי בהיריון, וסביר להניח שאיברים קטנים יותר יתקשו לעמוד בעומסים שונים במהלך החיים ויובילו למחלות. הבעיה מחריפה אם אין התאמה בין ההכנה שעבר העובר לבין העולם האמיתי: אם העובר קיבל מידע שהעולם שבחוץ דל במזון, ונולד לסביבה שהמזון חסר בה, גדולים סיכוייו לשרוד. אבל אם הוא נולד לחברת שפע או הגיע לשפע של מזון בבגרותו, האיברים שלו לא יעמדו בכך.

דוגמאות: הכליות מווסתות את לחץ הדם, אך כליות קטנות מדי לא יהיו מסוגלות לעשות זאת בצורה טובה, מה שעלול להוביל ליתר לחץ דם בבגרות.

הכבד מווסת את רמות הכולסטרול והשומנים בדם, ואם הוא קטן מדי רמת הכולסטרול עלולה לעלות ולהגביר את הסיכון למחלות לב, במיוחד אם אורח החיים כולל תזונה עשירה בקלוריות ובשומן ורמה נמוכה של פעילות גופנית. מחקרים על בעלי חיים אף מראים שתזונה ירודה בהיריון גורמת לרמה נמוכה יותר של פעילות גופנית אצל הצאצאים.

עוד סיבה לילדך לשבת בעתיד אצל הפסיכולוג שלו ולהתלונן עלייך...

בשורה משמחת: בניגוד לסיבות האחרות, זו סיבה שאת יכולה למנוע כבר עכשיו.

הנה כמה הוכחות מהמציאות

בעולם אידיאלי אי אפשר, כמובן, לערוך ניסויים שבהם מרעיבים קבוצה של נשים הרות כדי לבדוק מה תהיה ההשפעה על בריאות הילדים בעתיד. אך כידוע לכולנו המציאות סיפקה לנו הוכחות להשפעות של תזונה דלה מדי בהיריון על בריאות התינוקות כאנשים בוגרים.

במלחמת העולם השנייה החלו לאסוף בהולנד נתונים על תינוקות שאמהותיהם סבלו מהרעבה במהלך ההיריון. בבריטניה אסף פרופסור דיוויד בארקר ממצאים על בריאות אנשים שנולדו בתחילת המאה העשרים באזורים נחשלים.

בשתי קבוצות הממצאים התגלו אותן עובדות: לאנשים שנחשפו להרעבה ברחם אמם היה סיכון גבוה יותר לסבול בבגרותם ממחלות כרוניות שונות. יותר מכך, בחלק מהמקרים נמצא שתזונה דלה מדי של אישה בהיריון יכולה להשפיע גם על הדורות הבאים, אחרי הדור הראשון.

בארקר היה הראשון שהעלה בתחילת שנות השמונים את ההשערה שהחיים ברחם משפיעים על בריאות המבוגר, ושקיימות במהלך ההיריון תקופות קריטיות ורגישות שבהן מחסור תזונתי ישפיע על בריאות העובר באופן בלתי הפיך.

התכנות העוברי נקרא בפי רבים עד היום "ההשערה של בארקר", ובעקבותיה נערכו מחקרים רבים בנושא. אחד מהם, שנערך על עכברים, העלה את ההשערה שרכיבי תזונה שונים יכולים להשפיע על הדנ"א של העובר על ידי "הדלקה" של גנים מסוימים ו"כיבוי" של אחרים: החוקרים הצליחו בעזרת שינוי התזונה לגרום לכך שייוולדו גורים רזים לעכברות שסובלות מהשמנה.

איך? משערים שכאשר מספקים לגוף את כל רכיבי התזונה הדרושים לו במהלך ההיריון, "מושתקים" הגנים שמעוררים מחלות ו"מופעלים" הגנים שתורמים להגנה מפניהן.

מסקנה ברורה: חשוב לך לספק לעצמך במהלך ההיריון את כל רכיבי התזונה.

איך השמנה "מתכנתת" את העובר

גם להשמנה ולאכילת יתר יש השפעות לא טובות על העובר. השמנה אצל האם מגבירה את הסיכון של הילדים להשמנה ולסוכרת מסוג 2 בבגרותם. נשים שנולדו לאמהות שמנות נמצאות גם בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן שד, ועל פי עדויות שמצטברות ייתכן שגם לתסמונת השחלות הפוליציסטיות.

משערים שזה קורה כיוון שהעובר נחשף לרמות הורמונים שונות מהרצוי, ונמצא בסביבה שמתרחשים בה תהליכים לא תקינים.

 

רוצה שהילדים יאכלו בריא? תתחילי לאכול בריא בהיריון

מסתבר שהעדפות הטעם "מתוכנתות" כבר בהיריון. חומרי טעם מן המזון שאת אוכלת מגיעים למי השפיר שהעובר בולע. נמצא שתינוקות שנחשפו לטעמים מסוימים בעודם עוברים (וגם בהמשך, דרך חלב האם) העדיפו אותם יותר כשהתחילו לקבל מזון מוצק, ואף נהנו מהם יותר מטעמים אחרים. מכאן, שאם תרצי שהילדים שלך יאכלו ירקות, כדאי לך להקפיד על אכילתם בעצמך כבר בהיריון, הדוגמה האישית מתחילה מוקדם יותר מכפי שחשבת.

 

דרישת שלום מהדורות הקודמים

לא רק ממצאים מתקופת הרעב בהולנד, אלא גם מחקרים שנערכו על בעלי חיים מעלים את הסברה שתזונה דלה של אישה בהיריון יכולה להשפיע גם על הנכדים שלה, בעיקר על הסיכון שלהם ללקות בסוכרת.

זכרי: בהחלט ייתכן שמה שאת אוכלת בהיריון שלך ישפיע על הדורות הבאים.

 

ביקורת

למרות העדויות הרבות שממשיכות להצטבר, עדיין נשמעת ביקורת על תיאוריה זו. המבקרים טוענים שרוב המחקרים נערכו על בעלי חיים ומעט המחקרים שנערכו על בני אדם היו מבוקרים ומסודרים. טענה נוספת היא, שהמסקנות נקבעו מבלי להתחשב בגורמים נוספים שאנשים נחשפו אליהם במהלך חייהם, ושיכלו להשפיע על הסיכון שלהם למחלות.

אבל: כולם מסכימים שלתזונה של האם יש תפקיד מכריע בקביעת בריאות התינוק, ומספר המחקרים שבודקים את התיאוריה גדל והולך משנה לשנה.

 

מה לעשות

הרעיון שתזונה דלה מדי יכולה להשפיע על בריאות העובר שלך לאורך כל חייו ואולי אפילו על הדורות הבאים נשמע מפחיד, אבל יש גם צד אחר למטבע: תזונה בריאה בהיריון יכולה למנוע מחלות.

זו ההזדמנות שלך להשפיע לטובה על בריאות העובר לאורך שנים רבות בעזרת תזונה טובה.

הרגעה: אל תדאגי אם בשליש הראשון הבחילות וההקאות מפריעות לך לאכול בצורה מושלמת. כל עוד את מצליחה לאכול, ולא מדובר במצב של היפראמסיס גרבידרום (ראי חלק שני, פרק 2, עמוד 70), את מספקת לעובר שלך את הדרוש לחיים בריאים וארוכים.

 

מה החברה שלנו צריכה לעשות

לבטל את הסגידה למראה השדוף! בגלל החשיבות הגדולה של התזונה בהיריון, חשוב להעביר מסרים של אכילה בריאה כבר לנערות מתבגרות במקום המסרים המודעים והלא מודעים לרזון.

חשוב שהחברה שלנו תשים דגש על חינוך והסברה בנושאי תזונה בקרב נשים, ותציב בראש סדר העדיפויות שלה את נושא התזונה הנאותה של נשים ומניעת השמנה. מתן תשומת לב לתזונת נשים, ובמיוחד לתזונת הנשים במהלך ההיריון, יכולה למנוע מחלות כרוניות בעוד עשרות שנים ולחסוך הרבה סבל וכסף.

 

 

זהו פרק מתוך הספר "המדריך השלם לתזונה בהריון" בו תוכלו למצוא את כל המידע על תזונה בהריון (וגם לפניו) ועל תזונה אחרי הלידה (גם בהנקה).

 

רוצים לדעת עוד על תכנות מטבולי ואפיגנטיקה? 

 

16.11.2009 -  צפו בסרט המצויין "איך אוכל משבש את הגנים שלנו" הסרט שודר במקור בערוץ "יס דוקו" היה זמין לצפיה במהלך השנים 2009-2011 באתר וואלה, אך הוסר משם. נסו להשיג אותו בדרך אחרת.

12.10.2011 - מאמר מרתק בנושא אפיגנטיקה שפורסם במגזין "טיים"

11.2.2012 - מאמר נוסף ממגזין "טיים" בנושא אפיגנטיקה